Paroles et traduction Shlomo Artzi - עפיפונים

עפיפונים

עפיפונים הפכו פתאום למטוסים של שיר.
הילד מאבד חלום.
הגבר מישהי,
האנשים ממה הם אנשים?

אפילו שאת שם, אני רוצה אותך קרוב, כאילו לידי,
ומשהו ששרת, אני נזכר, ובא לי שיר.
אני הולך בין הבתים -
מחול איטי.

אחר כך מתיישב לזכור
את ילדותי, אבל מטוס אפור
מרעיש את כל המחשבות.
את שם, אז איך אוכל לבוא?

מפליג במטוסים נוגע ארצות,
מילים זרות.
השמש בכיסים,
שתזכיר לי מאיפה.
תמיד נוסעים על גבי העפיפון.
אולי על גב העפיפון אבוא כדי לומר לך את השיר,
אבל אין חוט לסחוב,
אין רוח בשחקים.
הילד שוב בוכה,
הגבר לא מחכים.

עפיפונים באים, עפיפונים הולכים.
הילד שהייתי, הגבר שאני.
אולי גם את, אף פעם לא היית.

Paper Planes

Childhood dreams turned into paper planes.
The child lost a dream.
The man someone,
The people what are they people?

Even though You're there, I want you close, as if next to me,
And something you sang, I remembered, and I want a song.
I walk among the houses -
Slow dance.

Then I sit down to remember
My childhood, but a gray plane
Makes all thoughts noisy.
You're there, so how can I come?

Sailing in airplanes touches countries,
Foreign words.
The sun in your pockets,
To remind me where I'm from.
Always traveling on the paper plane.
Maybe on the back of the paper plane I'll come to tell you the song,
But there is no thread to carry,
No wind in the sky.
The child is crying again,
The man is not waiting.

Paper planes come, paper planes go.
The child I was, the man I am.
Maybe also you, never were.