50 - Ivri Lider , Arkadi Duchin перевод на немецкий

50

אף אחד כבר לא מדבר על זה
על כמה זה יפה להיות האיש הזה
שמתלהב ומשתנה, לא מוותר ומנסה
חמישים, זה גיל כזה

אף אחד כבר לא רוצה את זה
מה חשבת שיקרה, מי חשבת שתהיה
ואם אתה רחוק מזה, אם בכלל זה משנה?

קם קצת מוקדם מדי
זז קצת לאט מדי
קרן שמש ראשונה רוקדת בחלון איתי
עם הקפה ביד אני בעצם אף אחד
וזה נעים לי להיות חופשי מכל המחשבות שלי

כמה שהייתי רוצה, אולי לפחות ננסה לרגע אחד
שוב כמו ילדים שיכורים ברחוב
איך זה עשה לנו טוב, לא היינו לבד
לרגע אחד

אף אחד כבר לא שואל את זה
כמה זה פשוט להיות האיש הזה
שמתאהב ומשתטה לא מסתתר ומגלה
חמישים זה גיל כזה

אף אחד כבר לא צועק את זה
מה חשבת שיקרה, מה חשבת שתראה
כשתעבור את הקצה
אם באמת זה משנה

קם קצת מוקדם מדי
זז קצת לאט מדי
קרן שמש ראשונה רוקדת בחלון איתי
עם הקפה ביד אני בעצם אף אחד
וזה נעים לי להיות חופשי מכל המחשבות שלי

כמה שהייתי רוצה, אולי לפחות ננסה לרגע אחד
שוב כמו ילדים שיכורים ברחוב
איך זה עשה לנו טוב, לא היינו לבד
לרגע אחד

כמה שהייתי רוצה, אולי לפחות ננסה לרגע אחד
שוב כמו ילדים שיכורים ברחוב
איך זה עשה לנו טוב, לא היינו לבד
לרגע אחד

50

Niemand spricht mehr darüber,
wie schön es ist, dieser Mann zu sein,
der begeistert ist und sich verändert, nicht aufgibt und es versucht.
Fünfzig ist so ein Alter.

Niemand will das mehr.
Was dachtest du, was passieren würde, wer dachtest du, würdest du sein?
Und wenn du weit davon entfernt bist, spielt es überhaupt eine Rolle?

Stehe etwas zu früh auf,
bewege mich etwas zu langsam.
Ein erster Sonnenstrahl tanzt mit mir am Fenster,
mit dem Kaffee in der Hand bin ich eigentlich niemand,
und es ist schön für mich, frei von all meinen Gedanken zu sein.

Wie sehr ich mir wünschen würde, vielleicht wenigstens für einen Moment zu versuchen,
wieder wie betrunkene Kinder auf der Straße zu sein.
Wie gut uns das getan hat, wir waren nicht allein,
für einen Moment.

Niemand fragt das mehr,
wie einfach es ist, dieser Mann zu sein,
der sich verliebt und verrückt spielt, sich nicht versteckt und sich zeigt.
Fünfzig ist so ein Alter.

Niemand schreit das mehr.
Was dachtest du, was passieren würde, was dachtest du, würdest du sehen,
wenn du über die Grenze gehst?
Ob es wirklich eine Rolle spielt?

Stehe etwas zu früh auf,
bewege mich etwas zu langsam.
Ein erster Sonnenstrahl tanzt mit mir am Fenster,
mit dem Kaffee in der Hand bin ich eigentlich niemand,
und es ist schön für mich, frei von all meinen Gedanken zu sein.

Wie sehr ich mir wünschen würde, vielleicht wenigstens für einen Moment zu versuchen,
wieder wie betrunkene Kinder auf der Straße zu sein.
Wie gut uns das getan hat, wir waren nicht allein,
für einen Moment.

Wie sehr ich mir wünschen würde, Liebling, vielleicht wenigstens für einen Moment zu versuchen,
wieder wie betrunkene Kinder auf der Straße zu sein.
Wie gut uns das getan hat, wir waren nicht allein,
für einen Moment.