Текст и перевод песни Amit Ulman - שיר לאהובה חירשת

שיר לאהובה חירשת

אהובתי החירשת
כל כולה צהלה
והיא נושקת את השקט
בכל תנועה שלה

פתאום שואלת
איזה קול יש לי
זה בעצם בית קפה
בחוץ עונת מעבר
אני מספר לה שאני שר שאני סוג של זמר
והיא פתאום לשאול
איזה קול?

איך להסביר לה?

קול שלי נמוך נמוך? כאילו נמוך נמוך
לא נמוך כמו גמד כמו ילדים
דווקא להם יש קול גבוה
נמוך כמו מצולות כמו מים אדירים
כשמעל אלפי שכבות של ים
עד שהשמש לא חודרת אז אפל שם וקפוא

למרות שקול נמוך על פי רב זה קול די חם
בקטע הזה זה הפוך

נמוך? נו נמוך נמוך
לך תסביר לה
זה קול שיכול להגיע לדו באוקטבה שניה
שזה איזה 65 הרץ
כאילו 65 רעידות בשניה
שזה די נמוך
נו איך להסביר לה?
נמוך נמוך
אוקיי אוקיי
הקול שלי זה ערפילי חלב בכוס קפה
וגם הגרגירים השחורים האלה שנשארים בכלי של הסוכר
כלומר כהה ומטריד
יגרום לך להגיד
"עמית! כמה קשה זה כבר לשטוף את הכפית"

הקול שלי עצום bitch
אוקי יש לי קול שמשגע נשים
אבל את אף פעם לא תדעי את זה
אף פעם לעולם לא נבר אבר
נדפקת מתוקה
כל הזין שוד ושבר

הקול שלי יכול להיות הרבה דברים
זה קול שמדבר שירים

אני יכול ללטף אותך איתו בשיר כמו

אהובתי החירשת
כל כולה צהלה
והיא נושקת את השקט
בכל תנועה שלה

הוא יכול להיות מחוספס אם זה נניח שיר גס כמו

אישה באת אלי עם יותר מדי בגדים
ביננו יש יותר מדי שולחן
יותר מדי חולצה וחצאית
תורידי

ואם נניח נפרד
יהיה לי קול מריר כשאשורר לך את השיר
ראי את זרותי אלייך
אכזריות לילותיך
את אכזרית כמו לוח מודעות
רק אתמול
נדמה לי
תליתי כאן את המודעה שלי
באיזו קלות נתלשתי ממך
באיזו קלות תלו על פני מודעות אחרות
לעזאזל עם נערי האופניים

וכל זה גם נחמד על הנייר
אבל גברת
כשאני אומר וחצי שר
את השירים
זה אחרת

היא צוחקת
ועושה עם הידיים ככה
ופתאום מתוך הצחוק האילם הזה
מתגלה לרגע גם צחוקה שלה
קולה שלה
זה שהיא מתביישת בו
זה שהיא טורחת להסתיר בתנועה
והוא קטן והוא עדין והוא מלא חמלה
והוא נפער ביננו כמו תהום רבה

כי איך תסביר לה איך תסביר לה עד כמה טבועים בי הקולות
שגם כשאני קורא ספר או מכתב אני שומע צלילים
אם זה מכתב ממכר אני שומע את הקול שלו
אם זה ספר של זר אני שומע את הקול שלי מקריא

ואפילו שאף פעם לא שמעתי את הקול שלך
כשאת כותבת לי אני מדמיין אותו, עד כדי כך
אנחנו רחוקים
מה את מדמיינת?
תמונות?
צבעים?
נופים?
אסביר לך את הקול שלי
אם תסבירי לי את שפת הסימנים
איך אפשר לשורר בה?
איך אפשר לחרוז תנועה?
ומה ההגיון?
אני מבין למה המילה בור דומה למילה בור ולמה כוס דומה לכוס
אבל למה כבשה דומה לטבריה
למה צהוב דומה למטוס?

איך להסביר לה
לך תסביר לה
המילים מתפרקות אל מול השאלה
הקול שלי זה

ארקוד לך את הקול שלי בצעדי הנייר
המנסה בכל כוחו לתאר את המכחול
סלחי למילותי המתפרקות מול האתגר
מול השפה שהיא
הרבה פחות שירה
והרבה יותר מחול

Song to a Deaf Beloved

My deaf beloved
Full of joy
And she kisses the silence
In every movement of hers

Suddenly asks
What kind of voice do I have
It's actually a cafe
Outside it's the shoulder season
I tell her I sing, I'm a kind of singer
And she suddenly asks
What kind of voice?

How to explain to her?

My voice is low, low? Like really low
Not low like a dwarf, like children
They actually have a high voice
Low like the depths, like powerful waters
When above thousands of layers of the sea
Until the sun doesn't penetrate, then it's dark and frozen there

Although a low voice is usually quite a warm voice
In this case, it's the opposite

Low? Well, low, low
Go explain to her
It's a voice that can reach a D in the second octave
That's about 65 Hz
Like 65 vibrations per second
Which is quite low
Well, how to explain it to her?
Low, low
Okay, okay
My voice is like milk froth in a cup of coffee
And also those black grains that remain in the sugar dispenser
Meaning dark and disturbing
Will make you say
"Amit! How hard is it to wash the spoon?"

My voice is huge, bitch
Okay, I have a voice that drives women crazy
But you'll never know it
Never ever, we'll never be together
You're screwed, sweetheart
All is lost

My voice can be many things
It's a voice that speaks songs

I can caress you with it in a song like

My deaf beloved
Full of joy
And she kisses the silence
In every movement of hers

It can be rough if it's say a vulgar song like

Woman, you came to me with too many clothes
Between us, there's too much table
Too many shirts and skirts
Take them off

And say we break up
I will have a bitter voice when I hum the song to you
See my strangeness to you
The cruelty of your nights
You are cruel like a billboard
Just yesterday
It seems to me
I posted my ad here
How easily I was torn away from you
How easily other ads were posted on my face
To hell with the bicycle boys

And all that is nice on paper too
But lady
When I say and half sing
The songs
It's different

She laughs
And does this with her hands
And suddenly out of that silent laugh
Her own laughter reveals itself for a moment
Her voice
The one she's ashamed of
The one she takes the trouble to hide in motion
And it's small and it's delicate and it's full of compassion
And it gapes between us like a great abyss

Because how do you explain to her, how do you explain to her how deeply the voices are ingrained in me
That even when I read a book or a letter, I hear sounds
If it's a letter from a seller, I hear his voice
If it's a book by a stranger, I hear my own voice reading

And even though I've never heard your voice
When you write to me I imagine it, so much so
We are far apart
What do you imagine?
Pictures?
Colors?
Landscapes?
I will explain my voice to you
If you explain sign language to me
How can you hum in it?
How can you rhyme movement?
And what's the logic?
I understand why the word "pit" is similar to the word "pit" and why "cup" is similar to "cup"
But why is "sheep" similar to "Tiberias"
Why is "yellow" similar to "airplane"?

How to explain to her
Go explain to her
The words break down in the face of the question
My voice is

I will barcode my voice in the steps of the paper
That tries with all its might to describe the brush
Forgive my words breaking down in the face of the challenge
In the face of the language that is
Much less poetry
And much more dance