Текст и перевод песни ארקדי דוכין - טמבל

טמבל

היֹה היה אחד טוב לב אבל קצת טמבל
אחד שכבר צבר הרבה שעות של סבל
עד שיום אחד פגש במזל
שהעיף אותו לארץ בחלל

כן תבכה תשפוך פרצוף של עגל
שהולך תמיד הפוך כזה מן טמבל

טמבל, טמבל

באמצע השדה פתאום ראה הטמבל
כיסאות שלושה לכל כיסא יש דגל
כיסא של אורחים כיסא של קצינים
וכורסא רכה למלכים

על הכיסא של האורחים ישב הטמבל
בלי שום כיף כל כך עייף מרגיש באבל

טמבל, טמבל

הוא רק ישב לא הספיק להתרווח
המשרתים מזגו חבית של יין לאורח
אכל מהסיר שתה כמו חזיר
והרגיש חזק כמו פר צעיר

אחרי שהמטומטם שתה עוד ספל
לכיסא של הקצין עבר הטמבל

טמבל, טמבל

על הכסא הזה הרגיש פתאום בכח
גבר עם ביצים אבל בלי מוח
הוא גייס ת′אומה ושידר ת'סיסמא
האידיוט הכריז מלחמה

הצבא שלו כבש לו את הדרך
לעבור לשבת על כיסא המלך

על הכסא המלך הוא דפק עם הרגליים
בשמחת שלטון צרח עד השמיים
תהיו אבירים תהיו חברים
מילה אחת שלי אתם גמורים

אפילו אלוהים נקשר בחבל
הוא החזיק אותם ממש קצר הטמבל

טמבל, טמבל

אבל הטמבל איש טוב לב לכן נראה לו
לחלק לעם את כל מה שהיה לו
ואז הכיסא התנדנד כמו ערסל
הטיפש התעלף ונפל

הוא התעורר בערמה של קש וזבל
בבגדים בהם נולד עירום וטמבל

Fool

There was once a kind-hearted but somewhat foolish man
Who had already endured many hours of suffering
Until one day he met with luck
That sent him flying into space

Come on, cry, make a face like a calf
That always goes backwards, like a fool

Fool, fool

In the middle of the field, the fool suddenly saw
Three chairs, each with a flag
A chair for guests, a chair for officers
And a soft armchair for kings

The fool sat on the chair for the guests
Without any pleasure, so tired, feeling in mourning

Fool, fool

He had only just sat down and had not had time to relax
When the servants poured a barrel of wine for the guest
He ate from the pot, drank like a pig
And felt strong like a young bull

After the idiot had drunk another cup
The fool moved to the officer's chair

Fool, fool

On this chair he suddenly felt powerful
A man with balls but no brains
He raised the alarm and broadcast the password
The idiot declared war

His army paved the way for him
To move on to sit on the king's chair

On the king's chair he stamped his feet
Cried out into the heavens with the joy of power
Be knights, be friends
One word from me and you're finished

Even God is tied up with a rope
He kept them very short, the fool

Fool, fool

But the fool was a kind-hearted man, so it seemed to him
To share with the people all that he had
And then the chair swayed like a cradle
The fool fainted and fell

He awoke in a pile of straw and manure
In the clothes he was born with, naked and foolish