Текст и перевод песни קורין אלאל - Golgolet (גולגולת)

Golgolet (גולגולת)

ביום שהוא יבוא לקחת אותי
אני מקווה שהוא לא ימצא אותי בבית
כשתנשוב בקבר הרוח
ותשרוק לי בתוך הגולגולת
יחשבו אולי שזה צחוק פרוע
אך זאת תהיה טעות ואיוולת

כי יחסר לי מאוד חום אנושי עתיק
עתיק, תיק, תיק
כשעכברים יאכלו את רגלי את שוקי
כל אצבע את בירכי, כיסי שומן
וגם את הישבן
שערי, שתי אוזני, את הכחול בעיני
את שפתי ולשוני שליקקה בלי די
האף, הלחיים, הלב והידיים
כל נבכי המעיים שעזרו לרומם

(את מי)
דוכסים, דוכסיות
קיסרים, קיסריות
רבנים, רבניות
אמנים, אמניות
לא ישאירו יותר
שום חומר בתוכי
לא מוחי, לא כוחי
ולא עיני רוחי

העצם גלויה
הראש התרוקן
אח כמה כואב
כך להזדקן

כשתנשוב בקבר הרוח
ותשרוק לי בתוך הגולגולת
יחשבו אולי שזה צחוק פרוע
אך זאת תהיה טעות ואיוולת

Crâne (גולגולת)

Le jour où il viendra me chercher
J'espère qu'il ne me trouvera pas à la maison
Lorsque le vent soufflera dans la tombe
Et sifflera dans mon crâne
Ils penseront peut-être que c'est un rire sauvage
Mais ce sera une erreur et une bêtise

Car j'aurai beaucoup manqué de chaleur humaine ancienne
Ancienne, ancienne, ancienne
Lorsque les rats mangeront mes pieds et mes jambes
Chaque doigt, mon genou, mes réserves de graisse
Et aussi mes fesses
Mes cheveux, mes deux oreilles, le bleu dans mes yeux
Mes lèvres et ma langue qui ont léché sans cesse
Le nez, les joues, le cœur et les mains
Tous les méandres des intestins qui ont contribué à élever

(Qui)
Ducs, duchesses
Empereurs, impératrices
Rabbi, rabbins
Artistes, artistes
Ne laisseront plus
De matière en moi
Ni mon cerveau, ni ma force
Ni mon œil intérieur

L'os est visible
La tête est vide
Oh, comme c'est douloureux
De vieillir ainsi

Lorsque le vent soufflera dans la tombe
Et sifflera dans mon crâne
Ils penseront peut-être que c'est un rire sauvage
Mais ce sera une erreur et une bêtise