Текст и перевод песни Damsel Is Depressed - בשמונה נפגש

בשמונה נפגש

השקט היכה בי פתאום
כלום לא הכין אותי
ליום הזה
ביום הזה הכח שלי נובע משגעון
המקום הקדוש הוא נפל חורבן
החדר מוגן
איך נפלו גיבורים
איך נפלו מלאכים
איך האכלנו שדים ממתקים

כמה צעקנו בכינו דיברנו עברנו ימי מועקה
כיבינו אורות ניפחנו אמת לשקרים, הגזמות
איבדנו אמות מידה
למה זה תמיד נופל בשיא למה הכל תמיד נובל אצלי

הבוקר תמיד מפחיד אותי עם הפנס שלו מואר עלי
כאילו עשיתי משהו רע
כאילו שברתי את השגרה בעוד צורה שלא ברורה איך אשאב בחזרה לעבודה

וכשיהיה לי ילד יהיה לו בית חם
וכשיהיה לי ילד יהיה לו סוודר חם
ואמא תבשל אמא תבשל אמא תבשל כל ערב
בשמונה נפגש שמונה נפגש שמונה נפגש כולם

והרעש אותו רעש
כל החדר מטושטש
לא רוצה לשמוע עוד
לא רוצה
לא מחפשת אשליות
אל תצפו סוכר את הסיבות שזה כבר לא
זה רק חונק יותר חזק

והקווים כבר לא ברורים
מפה לשם הם שוב רבים
ואני לא רואה פה שלט יציאה
אולי תלכו ותפתרו
אולי תודו שאין פה כלום
מלבד מרור נראה שאין כבר שום דבר

We'll Meet at Eight

The silence hit me all at once
Nothing had prepared me
For this day
On this day my strength comes from madness
The sacred place has fallen into ruins
The room is protected
How the mighty have fallen
How the angels have fallen
How we fed candies to the demons

How much we shouted, cried, talked, went through days of anguish
We turned off the lights, inflated the truth into lies, exaggerations
We lost our standards
Why does it always fall apart at its peak? Why does everything always wither away with me?

The morning always scares me with its flashlight shining on me
As if I did something wrong
As if I broke the routine in another unclear way, how will I suck back to work?

And when I have a child, they will have a warm home
And when I have a child, they will have a warm sweater
And mom will cook, mom will cook, mom will cook every night
We'll meet at eight, we'll meet at eight, we'll meet at eight, everyone

And the noise, the same noise
The whole room is blurry
I don't want to hear anymore
I don't want to
Not looking for illusions
Don't expect sugar, the reasons why it's not anymore
It just chokes stronger

And the lines are no longer clear
From here to there they are arguing again
And I don't see an exit sign here
Maybe you'll go and figure it out
Maybe you'll admit that there's nothing here
Besides bitterness, it seems that there is nothing left