Eshet Chayil - Davka перевод на немецкий

Eshet Chayil

אשת חיל מי ימצא
ורחק מפנינים מיכרה

בטה בה לב בעלה
ושלל לא יחסר

גמלתהו טוב ולא רע
כל ימי חייה

דרשה צמר ופשתים
ותעש בחפץ כפיה

היתה כאניות סוחר
ממרחק תביא לחמה

ותקם בעוד לילה
ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה

זממה שדה ותקחהו
מפרי כפיה נטעה כרם

חגרה בעוד מתניה
ותאמץ זרועותיה

טעמה כי טוב סחרה
לא יכבה בלילה נרה

ידיה שילחה בכישור
וכפיה תמכו פלך

כפה פרשה לעני
וידיה שלחה לאביון

לא תירא לביתה משלג
כי כל ביתה לבש שנים

מרבדים עשתה לה
שש וארגמן לבושה

נודע בשערים בעולה
בשבתו עם זקני ארץ

סדין עשתה ותמכר
וחגור נתנה לכנעני

עוד והדר להושה
ותשחק ליום אחרון

פיה פתחה בחכמה
ותורת חסד על לשונה

צופיה הליכות ביתה
ולחם עצלות לא תאכל

קמו בניה ויאשרוה
בעלה ויהללה

רבות בנות עשו חיל
ואת עלית על כלנה

שקר החן והבל היופי
אשה יראת יי היא תתהלל

תנו לה תנו לה מפרי ידיה
ויהללוה בשערים מעשיה

Eine tüchtige Frau

Eine tüchtige Frau, wer findet sie?
Ihr Wert ist weit über Korallen.

Auf sie vertraut das Herz ihres Mannes,
und an Gewinn fehlt es ihm nicht.

Sie tut ihm Gutes und nichts Böses
alle Tage ihres Lebens.

Sie sucht nach Wolle und Flachs
und arbeitet mit willigen Händen.

Sie ist wie die Schiffe des Kaufmanns,
von ferne bringt sie ihre Nahrung herbei.

Sie steht auf, wenn es noch Nacht ist,
und gibt Speise ihrem Haus und die Aufgabe ihren Mägden.

Sie sinnt auf einen Acker und erwirbt ihn,
vom Ertrag ihrer Hände pflanzt sie einen Weinberg.

Sie gürtet ihre Lenden mit Kraft
und stärkt ihre Arme.

Sie spürt, dass ihr Handel gut geht,
ihr Licht geht bei Nacht nicht aus.

Ihre Hände streckt sie nach dem Spinnrocken aus,
und ihre Finger fassen die Spindel.

Sie öffnet ihre Hand dem Armen
und reicht ihre Hände dem Bedürftigen.

Sie fürchtet für ihr Haus den Schnee nicht,
denn ihr ganzes Haus ist in Scharlach gekleidet.

Decken macht sie sich selbst,
aus Byssus und Purpur ist ihr Gewand.

Ihr Mann ist bekannt in den Toren,
wenn er bei den Ältesten des Landes sitzt.

Sie fertigt Leinenhemden und verkauft sie,
und Gürtel liefert sie dem Händler.

Kraft und Würde sind ihr Gewand,
und sie lacht des kommenden Tages.

Ihren Mund öffnet sie mit Weisheit,
und freundliche Weisung ist auf ihrer Zunge.

Sie achtet auf die Vorgänge in ihrem Haus
und isst nicht das Brot der Faulheit.

Ihre Söhne stehen auf und preisen sie glücklich,
ihr Mann auch, und er rühmt sie:

„Viele Töchter haben Tüchtiges geleistet,
aber du übertriffst sie alle!“

Anmut ist trügerisch und Schönheit ist nichtig;
eine Frau, die den HERRN fürchtet, die soll man loben.

Gebt ihr, gebt ihr vom Ertrag ihrer Hände,
und ihre Werke sollen sie rühmen in den Toren!