החזקתי לך ת'יד - Eden Meiri перевод на немецкий

החזקתי לך ת'יד

אז אמרת לי שכמעט
שכל מה שהאמנת
קצת מסתיר לך את האור

את תלכי כמו שבאת
ואני והלבד
נישאר כאן מאחור

עד מתי כל זה יבער?
ומתי שתדעי?

שהחזקתי לך את היד
כשהלב שלי רעד
שפחדתי בעצמי
שחשבתי שאפשר
שעכשיו מה שנשאר
לסלוח ולשכוח כבר

אז אל תגידי שניסית
שהלב הוא לא זכוכית
גם אם הוא עכשיו נשבר

את לא בחרת ולא רצית
את הגבול את לא חצית
את זה תשאירי למחר

עד מתי כל זה יבער?
ומתי תדעי?

שהחזקתי לך את היד
כשהלב שלי רעד
שפחדתי בעצמי
שחשבתי שאפשר
שעכשיו מה שנשאר
לסלוח ולשכוח כבר

אני שונא אבל אוהב אותך
מוצא איך לאבד אותך
למישהו אחר
שהוא שלך לעולמים
הלב שלי כמעט שכח
רק לפעמים הוא קצת נמתח
מזכרונות שעוד לא
עוד לא נמחקים

החזקתי לך את היד
הלב שלי רעד
פחדתי בעצמי
חשבתי שאפשר
עכשיו מה שנשאר
לסלוח ולשכוח כבר

שהחזקתי לך את היד
כשהלב שלי רעד
שפחדתי בעצמי
שחשבתי שאפשר
שעכשיו מה שנשאר
לסלוח ולשכוח כבר

Ich hielt deine Hand

Da sagtest du mir, dass fast
alles, woran du geglaubt hast,
dir ein wenig das Licht verdeckt.

Du wirst gehen, wie du gekommen bist,
und ich und die Einsamkeit
bleiben hier zurück.

Wie lange wird das alles noch brennen?
Und wann wirst du wissen?

Dass ich deine Hand hielt,
als mein Herz zitterte,
dass ich selbst Angst hatte,
dass ich dachte, es wäre möglich,
dass das, was jetzt übrig bleibt,
schon zu vergeben und zu vergessen ist.

Also sag nicht, du hättest es versucht,
dass das Herz nicht aus Glas ist,
auch wenn es jetzt zerbrochen ist.

Du hast nicht gewählt und nicht gewollt,
du hast die Grenze nicht überschritten,
das überlass dem Morgen.

Wie lange wird das alles noch brennen?
Und wann wirst du wissen?

Dass ich deine Hand hielt,
als mein Herz zitterte,
dass ich selbst Angst hatte,
dass ich dachte, es wäre möglich,
dass das, was jetzt übrig bleibt,
schon zu vergeben und zu vergessen ist.

Ich hasse dich, aber ich liebe dich,
finde einen Weg, dich zu verlieren,
an jemand anderen,
der für immer dir gehört.
Mein Herz hat es fast vergessen,
nur manchmal spannt es sich ein wenig an,
von Erinnerungen, die noch nicht,
noch nicht gelöscht sind.

Ich hielt deine Hand,
mein Herz zitterte,
ich hatte selbst Angst,
ich dachte, es wäre möglich,
was jetzt übrig bleibt,
ist schon zu vergeben und zu vergessen.

Dass ich deine Hand hielt,
als mein Herz zitterte,
dass ich selbst Angst hatte,
dass ich dachte, es wäre möglich,
dass das, was jetzt übrig bleibt,
schon zu vergeben und zu vergessen ist.