Amen - Efrat Gosh перевод на немецкий

Amen

היה היה פעם מישהו שאהבתי
שאהב אותי בחזרה
והוא היה לי אור
אני הייתי לו תורה

ליופי אף פעם לא האמנתי
בעיקר במראה בעיקר לשלי
מלבד לשלו כשהיה בתוכי
בפניו התגלות בעיני אלוהים

ברוך אתה ה' אלוהי, אלוהי כל בעולם
אשר קידשת אותי במצוותיך
ונתת לי אהבה מקודשת בדם זרע זיעה

היתה בו הרוח ולי היה אומץ
לא פעם לקחתי דברים אסורים
בחולשה בבושה הוא נשאר לצידי
אך בטוב שמרתי נפשי לעצמי

בכל מקום שיכולתי נפלתי
ידו האוחזת שלא אוותר
אט אט הקדושה פינתה מקומה
תפילותי הצורמות לא קיבלו מענה

ברוך אתה ה' אלוהי, אלוהי כל בעולם
אשר קידשת אותי במצוותיך
ונתת לי אהבה מקודשת בדם זרע זיעה

בדידותי החותכת חייבה מעשה
כל אבר בגופי חטאיי התאבל
ואני לא עליו לא עלי התעצבתי
כאבתי את כל מה שלא נהיה

מקום משלי בעולם לא היה לי
הסתפקתי במה שפינו אחרים
הצמצום מזכך הפיתוי מרכך
כשהקרקע נשמטת נשארים הגבהים

Amen

Es war einmal jemand, den ich liebte,
der mich auch liebte,
und er war mein Licht,
ich war seine Thora.

An Schönheit habe ich nie geglaubt,
besonders im Spiegel, besonders an meine,
außer an seine, wenn er in mir war,
in seinem Gesicht eine Offenbarung, in den Augen Gottes.

Gesegnet seist du, Herr, mein Gott, Gott aller Welt,
der du mich geheiligt hast mit deinen Geboten
und mir eine geheiligte Liebe gegeben hast, in Blut, Samen und Schweiß.

Er hatte den Geist, und ich hatte den Mut,
nicht selten nahm ich verbotene Dinge,
in Schwäche, in Scham, blieb er an meiner Seite,
doch im Guten bewahrte ich meine Seele für mich.

Überall, wo ich konnte, bin ich gefallen,
seine Hand hielt mich, damit ich nicht aufgab,
langsam wich die Heiligkeit,
meine schrillen Gebete wurden nicht erhört.

Gesegnet seist du, Herr, mein Gott, Gott aller Welt,
der du mich geheiligt hast mit deinen Geboten
und mir eine geheiligte Liebe gegeben hast, in Blut, Samen und Schweiß.

Meine schneidende Einsamkeit erforderte eine Tat,
jedes Glied meines Körpers betrauerte meine Sünden,
und ich war nicht traurig um ihn, nicht um mich,
ich schmerzte um alles, was nicht sein wird.

Einen Platz für mich in der Welt hatte ich nicht,
ich begnügte mich mit dem, was andere übrig ließen,
die Reduktion läutert, die Versuchung erweicht,
wenn der Boden wegrutscht, bleiben die Höhen.