Текст и перевод песни Ehud Banai - Ani Holech

Ani Holech

אני הולך באופן די קבוע
הרופא אמר, זה יעשה אותך רגוע
זה טוב ללב, גם לכבד זה טוב מאוד
מרענן, נותן למערכת לעבוד

אנשים חולפים גם הם הולכים
פה ושם שומע רסיסי מילים
לא מדבר, מה כבר יש כאן להגיד?
הולך ישר משתדל לשמור על קצב, להתמיד

אני הולך, אור עולה בחלונות
ערב יורד, מריח חביתות
פה ושם רואה צלליות בחדרים
רסיסי חיים של אנשים אחרים

עכשיו שקט, חלפה לה אימת הסקאד
כאן לא רחוק, נפל אחד
ותמיד אני מרגיש כאן את המתח באוויר
בא עם הרוח, ממלא את כל העיר

עכשיו הכול זורם, הדם פועם
אני מזיע
הרופא אמר, טוב ללכת כל יום קצת
עד שתגיע

אני הולך דרך ערים מעושנות
דם על האספלט, זעקות שבר וקינות
טיול קצר בין הערביים
אני הולך כך לפחות שנות אלפיים

ואלו הם הרחובות בהם הלכתי לבית ספר
כשהייתי מדמיין את הכביש נהר זורם
הולך במדבר עד שאעבור את הירדן
אבא ואמא מחכים לילד הזקן

אני הולך בעיר מוכרת וזרה
לא שייך למגזר, לא נכנס למגירה
הלב שלי פתוח - פה ושם גם מהבהב
הולך ומתרחק, הולך ומתקרב

עוד סיבוב סביב אותה הכיכר
קרוב לבית, הכי רחוק שאפשר
כשאחזור האישה שלי לא תכיר את מי שבא
היא תגיד לי, מצטערת זאת לא הכתובת הנכונה

עכשיו הכול זורם, הדם פועם
אני מזיע
הרופא אמר, טוב ללכת כל יום קצת
עד שתגיע

אני הולך בשדות הבר המעטים
שנשארו בין מגדלים לקניונים
סורק תחנות, לא קולט את המקום
עומד על גשר ההלכה - מחפש את דרך השלום

עכשיו הכול זורם, הדם פועם
אני מזיע
הרופא אמר, טוב ללכת כל יום קצת
עד שתגיע
עד שתגיע

Je marche

Je marche de façon assez régulière
Le médecin a dit que ça me calmerait
C'est bon pour le cœur, c'est aussi très bon pour le foie
Rafraîchissant, ça permet au système de fonctionner

Les gens passent, eux aussi marchent
Ici et là, j'entends des bribes de mots
Je ne parle pas, quoi dire ici ?
Je marche droit, j'essaie de garder le rythme, de persévérer

Je marche, la lumière monte dans les fenêtres
Le soir tombe, je sens les omelettes
Ici et là, je vois des silhouettes dans les pièces
Des bribes de vie d'autres gens

Maintenant c'est calme, la peur du missile a disparu
Ici, pas loin, l'un est tombé
Et je sens toujours la tension dans l'air ici
Elle vient avec le vent, elle remplit toute la ville

Maintenant tout coule, le sang bat
Je transpire
Le médecin a dit, c'est bon de marcher un peu tous les jours
Jusqu'à ce que tu arrives

Je marche à travers des villes enfumées
Du sang sur l'asphalte, des cris de douleur et des lamentations
Une courte promenade parmi les Arabes
Je marche comme ça depuis au moins deux mille ans

Et ce sont les rues où j'allais à l'école
Quand j'imaginais la route comme une rivière qui coule
Je marche dans le désert jusqu'à ce que je traverse le Jourdain
Papa et maman attendent le vieil enfant

Je marche dans une ville familière et étrange
Je n'appartiens à aucun groupe, je ne rentre dans aucun tiroir
Mon cœur est ouvert - il scintille aussi ici et là
Je marche et je m'éloigne, je marche et je me rapproche

Encore un tour autour de la même place
Près de chez moi, aussi loin que possible
Quand je reviendrai, ma femme ne reconnaîtra pas celui qui est venu
Elle me dira, désolée, ce n'est pas la bonne adresse

Maintenant tout coule, le sang bat
Je transpire
Le médecin a dit, c'est bon de marcher un peu tous les jours
Jusqu'à ce que tu arrives

Je marche dans les quelques champs de la steppe
Qui restent entre les tours et les centres commerciaux
Je scanne les stations, je ne capte pas l'endroit
Je me tiens sur le pont de la marche - je cherche le chemin de la paix

Maintenant tout coule, le sang bat
Je transpire
Le médecin a dit, c'est bon de marcher un peu tous les jours
Jusqu'à ce que tu arrives
Jusqu'à ce que tu arrives