Текст и перевод песни אהוד בנאי - מלנכולי

מלנכולי

המסע אליו יצאתי
התארך אל תוך הלילה
לבד בצד הדרך
בנופים לא מוכרים
פרצופים זרים
בתים דולקים בתוך החושך
מדורה של נוודים
רכבת של חצות
ומלנכולי היתה מנת חלקי
מדי ערב היא חיכתה לי ברציף הדייגים
בכל עיר נמל מוארת
או בכפר יושב על המים
בשעות מעורפלות
שנמוגו כעשן
לא עזבה אותי
היתה לאורך כל הדרך
ילדה של נוודים
בצל הסמטאות
ומלנכולי היתה מנת חלקי
מדי ערב היא חיכתה לי ברציף הדייגים
הצללית שלה חומקת
מרחפת על המים
בשעות מעורפלות
שנמוגו כעשן
ומלנכולי היתה מנת חלקי
מדי ערב היא חיכתה לי ברציף הדייגים

Mélancolique

Le voyage que j'ai entrepris
S'est prolongé jusqu'à la nuit
Seul sur le bord du chemin
Dans des paysages inconnus
Des visages étrangers
Des maisons brûlant dans l'obscurité
Un feu de joie de nomades
Un train de minuit
Et la mélancolie était mon lot
Chaque soir, elle m'attendait sur le quai des pêcheurs
Dans chaque ville portuaire illuminée
Ou dans un village assis sur les eaux
Aux heures crépusculaires
Qui se sont estompées comme de la fumée
Elle ne m'a pas quitté
Elle était tout au long du chemin
Une fille de nomades
À l'ombre des ruelles
Et la mélancolie était mon lot
Chaque soir, elle m'attendait sur le quai des pêcheurs
Sa silhouette se glisse
Flotte sur les eaux
Aux heures crépusculaires
Qui se sont estompées comme de la fumée
Et la mélancolie était mon lot
Chaque soir, elle m'attendait sur le quai des pêcheurs