הגבול הלבן שבין טיפשות וגאונות - Eric Berman перевод на немецкий

הגבול הלבן שבין טיפשות וגאונות

החארות לא עשו לי שום הנחות -
האזיקים, הפישוקים, שלילת המפתחות
והעיפו אותי לכל הרוחות מקולומביה הבריטית
בחושך, בשלג, התחלתי לצעוד לבד
30 קילומטר לעיר הקרובה
עם תיק וגיטרה וחטא הגאווה, עד שראיתי -
שריף אחד עבר שם בעמק, אסף אותי לניידת שלו
זה חג המולד ונס כד השמן, שאלוהים יברך אותו

הוריד אותי, נשארו להם שלושה חדרים
הם רצו 100 דולר היו לי 20
יצאתי, נכנסתי לבאר השיכורים הקרוב
הזמנתי לי בירה, חשבתי שוב שוב
על הגבול המוזר שבין טיפשות וגאונות
ומיהרתי לקנות כובע של סנטה בחנות המזכרות
מצאתי חצר עם צלב על השלט, חבשתי אותו בדרכי אל המפתן
נקשתי חלש, הם פתחו את הדלת, שאלוהים יברך אותם

שעה אחר-כך חמקתי מהחלון
חזרתי לבאר לא הצלחתי לישון
היה שם ערב קריוקי, שתיתי המון
ואחת הזמינה אותי לגשת
רקדנו ואיזה קאובוי התחיל לקנא
הצמיד אל הגב שלי את הקנה
כששרתי כנה מלא כאב על "נשות יום הגשם"
תוך כמה שניות קפצו עליו שניים, אחת הגניבה אותי מהמטבח לסמטה
ברחתי משם צועק אל השמיים - שאלוהים יברך אותה

נכנסתי דרך הגראג' על הבהונות
שוכב על המיטה, מדפדף תחנות
נזכר איך הפשיטו אותי הבני-זונות זחוחים מעונג
אישוניי מרצדים לכאן ולכאן
מישו לאופרה לטניס שולחן
בסוף נכנעתי ובלעתי כדור אחד וחצי של קלונקס
נרדמתי מיד, בבוקר יצאתי מוקדם לשדה וקטפתי פרחים
צירפתי מכתב תודה בו כתבתי - שאלוהים יברך אתכם

שיחדתי נהג משאית מקומי
שיגרור לי את האוטו מהגבול הדרומי
נתתי לו את השעון שנתנה לי אמי ואת הטבעת
הוא הסכים ולחץ לי חזק את היד
חיכיתי עד שישוב על המדרכה ליד המלון
חושב פתאום - אולי הוא עבד עלי, הייתי צריך לדעת
אבל אז מרחוק פתאום הוא הופיע כמו מלאך העולה מעמק הבכא
חיבקתי אותו, הצבעתי אל הרקיע - שאלוהים יברך אותך!
עצרתי לרגע בתחנת הדלק, ממלא את המיכל וקפה זוועתי
הדלקתי את הרדיו, צוחק אל השלג: שאלוהים יברך אותי

Die feine Linie zwischen Dummheit und Genialität

Die Mistkerle haben mir keine Zugeständnisse gemacht -
die Handschellen, das Auseinanderspreizen der Beine, das Abnehmen der Schlüssel
und haben mich aus British Columbia zum Teufel gejagt
in der Dunkelheit, im Schnee, begann ich alleine zu laufen
30 Kilometer bis zur nächsten Stadt
mit einem Rucksack, einer Gitarre und der Sünde des Stolzes, bis ich sah -
ein Sheriff fuhr dort im Tal vorbei, nahm mich in seinem Streifenwagen mit
es ist Weihnachten und ein Wunder wie beim Ölkrug, möge Gott ihn segnen

er setzte mich ab, sie hatten noch drei Zimmer frei
sie wollten 100 Dollar, ich hatte 20
ich ging raus, betrat die nächste Spelunke
bestellte mir ein Bier, dachte immer wieder nach
über die seltsame Grenze zwischen Dummheit und Genialität
und beeilte mich, im Souvenirladen eine Weihnachtsmütze zu kaufen
ich fand einen Hof mit einem Kreuz auf dem Schild, setzte sie auf dem Weg zur Schwelle auf
klopfte leise, sie öffneten die Tür, möge Gott sie segnen

eine Stunde später schlich ich mich aus dem Fenster
kehrte zur Bar zurück, konnte nicht schlafen
dort war Karaoke-Abend, ich trank viel
und eine lud mich ein, näher zu kommen
wir tanzten und irgendein Cowboy wurde eifersüchtig
drückte mir den Lauf an den Rücken
als ich voller Schmerz über "Rainy Day Women" sang
innerhalb weniger Sekunden stürzten sich zwei auf ihn, eine schmuggelte mich aus der Küche in eine Gasse
ich rannte von dort weg und schrie zum Himmel - möge Gott sie segnen

ich schlich mich auf Zehenspitzen durch die Garage
liege auf dem Bett, zappe durch die Sender
erinnere mich, wie mich die Mistkerle voller Wonne auszogen
meine Pupillen flackern hin und her
von einer Oper zu Tischtennis
am Ende gab ich nach und schluckte anderthalb Clonazepam-Tabletten
schlief sofort ein, morgens ging ich früh zum Feld und pflückte Blumen
fügte einen Dankesbrief bei, in dem ich schrieb - möge Gott euch segnen

ich bestach einen örtlichen Lastwagenfahrer
damit er mein Auto von der südlichen Grenze abschleppt
ich gab ihm die Uhr, die mir meine Mutter geschenkt hatte, und den Ring
er willigte ein und drückte mir fest die Hand
ich wartete, bis er auf dem Bürgersteig neben dem Hotel zurückkehrte
dachte plötzlich - vielleicht hat er mich reingelegt, ich hätte es wissen müssen
aber dann tauchte er plötzlich aus der Ferne auf, wie ein Engel, der aus dem Tal der Tränen aufsteigt
ich umarmte ihn, zeigte zum Himmel - möge Gott dich segnen!
hielt kurz an der Tankstelle an, füllte den Tank und furchtbaren Kaffee
machte das Radio an, lachte in den Schnee: Möge Gott mich segnen