(יצר לב האדם (הילדה הכי יפה בגן - Eric Berman перевод на немецкий

(יצר לב האדם (הילדה הכי יפה בגן

יותר מדי איפור, כמו גם זהבים
מקווים להדרך-על בשדרת הכוכבים
לחתור, לחתור, לצלוח, שיקח מה שיקח
ולא תשמע כאן אף-אחד שמתנצל על כך

אין מה לדבר על שלום, זה המצב
עוד מאז הריב המכוער שלי ברחם עם עשו
"יצר לב האדם" כתוב, "רע מנעוריו"
החטא הוא מתטפטף על השפה עם החלב

הילדה הכי יפה בגן זורקת הערה
על הילדון הכי רעב עם המסגרת השבורה
של משקפיו המרודים, של בדידותו המוזרה
רץ מבית אביו אל בית אמו ועל שכמו שק של אשמה
הנה איפשהו כאן החלה איזו מלחמה

מתיישב לידי כוכבן, מזמין סלט קצוץ
זוגות העיניים מתרכזות בו ככה שהוא נעוץ
אנה יתהלך? אנה ירוץ? אנה יסתתר?
המלצרית כתבה תסריט אולי 'זה משהו יסתדר

אין מה לדבר על שלום, זה רק אנושי -
תמיד יקרוץ לאיזה אח אחד נזיד של עדשים
יותר מדי רגליים על אותה אדמת טרשים
יותר מדי עיניים על אותם מטר תשעים

הילדה הכי יפה בגן זורקת הערה
על הילדון הכי רעב עם המסגרת השבורה
של משקפיו המרודים, של בדידותו המוזרה
רץ מבית אביו אל בית אמו ועל שכמו שק של אשמה

הילדה הכי יפה בגן זורקת הערה
על הילדון הכי רעב עם המסגרת השבורה
של משקפיו המרודים, של בדידותו המוזרה
אימו נובחת על אביו על היעדרו, על ארנקם המרוקן
הנה איזו מלחמה החלה איפשהו כאן
איפשהו כאן

(Die Neigung des menschlichen Herzens (Das schönste Mädchen im Kindergarten))

Zu viel Make-up, wie auch Gold,
hoffen, auf dem Walk of Fame zu wandeln,
rudern, rudern, durchkommen, koste es, was es wolle,
und du wirst hier niemanden hören, der sich dafür entschuldigt.

Über Frieden braucht man nicht zu reden, das ist die Lage,
schon seit meinem hässlichen Streit im Mutterleib mit Esau.
"Die Neigung des menschlichen Herzens", steht geschrieben, "ist böse von Jugend auf".
Die Sünde tropft mit der Milch auf die Lippen.

Das schönste Mädchen im Kindergarten macht eine Bemerkung
über den hungrigsten kleinen Jungen mit dem kaputten Gestell
seiner schäbigen Brille, seiner seltsamen Einsamkeit.
Er rennt vom Haus seines Vaters zum Haus seiner Mutter und auf seiner Schulter ein Sack voller Schuld.
Irgendwo hier hat irgendein Krieg begonnen.

Ein Star setzt sich neben mich, bestellt einen gehackten Salat.
Die Augenpaare konzentrieren sich auf ihn, so dass er wie festgenagelt ist.
Wohin soll er gehen? Wohin soll er rennen? Wo soll er sich verstecken?
Die Kellnerin hat ein Drehbuch geschrieben, vielleicht wird sich etwas ergeben.

Über Frieden braucht man nicht zu reden, es ist nur menschlich –
immer wird irgendeinem Bruder ein Linsengericht zwinkern.
Zu viele Füße auf demselben steinigen Boden,
zu viele Augen auf denselben eins neunzig Metern.

Das schönste Mädchen im Kindergarten macht eine Bemerkung
über den hungrigsten kleinen Jungen mit dem kaputten Gestell
seiner schäbigen Brille, seiner seltsamen Einsamkeit.
Er rennt vom Haus seines Vaters zum Haus seiner Mutter und auf seiner Schulter ein Sack voller Schuld.

Das schönste Mädchen im Kindergarten macht eine Bemerkung
über den hungrigsten kleinen Jungen mit dem kaputten Gestell
seiner schäbigen Brille, seiner seltsamen Einsamkeit.
Seine Mutter bellt seinen Vater an wegen seiner Abwesenheit, wegen ihrer leeren Brieftasche.
Irgendwo hier hat irgendein Krieg begonnen,
irgendwo hier.