עיר נמל - Eyal Golan перевод на немецкий

עיר נמל

מסתובב ברחובות
בין שקיעות של בין ערביים
הקולות והריחות
מזכירים אותך בינתיים
איש זקן לבד יושב לו
אני שאלתי מה כבד לו
הוא סיפר שהיא הלכה
כך ברגע נעלמה
ומאז הלב כואב לו

ואני בעיר נמל
דייגים חוזרים בערב
בקבוק של וויסקי שוב ביד
כך אשכח מהלבד
שכואב אצלי כמו חרב
באה רוח מן הים
מלטפת את המים
לא עוזר לי פה הנוף
לא טברנה על החוף
אם את לא שלי עדיין

שתיתי קצת יותר מדי
ואיך פתאום עולה הבוקר
מסתובב בסמטאות
מחפש טיפה של אושר
איש אחד פושט ידיים
הוא מנגן ברחוב בינתיים
מנגינות של שיר ישן
ואומרים שרק הזמן
מנצח זוג עיניים

ואני בעיר נמל
דייגים חוזרים בערב
בקבוק של וויסקי שוב ביד
כך אשכח מהלבד
שכואב אצלי כמו חרב
באה רוח מן הים
מלטפת את המים
לא עוזר לי פה הנוף
לא טברנה על החוף
אם את לא שלי עדיין

ואני בעיר נמל
דייגים חוזרים בערב
בקבוק של וויסקי שוב ביד
כך אשכח מהלבד
שכואב אצלי כמו חרב
באה רוח מן הים
מלטפת את המים
לא עוזר לי פה הנוף
לא טברנה על החוף
אם את לא שלי עדיין

Hafenstadt

Ich wandere durch die Straßen,
zwischen Sonnenuntergängen in der Dämmerung.
Die Geräusche und Gerüche
erinnern mich inzwischen an dich.
Ein alter Mann sitzt alleine da,
ich fragte ihn, was ihn bedrückt.
Er erzählte, dass sie gegangen ist,
einfach so verschwunden,
und seitdem schmerzt sein Herz.

Und ich bin in einer Hafenstadt,
Fischer kehren abends zurück.
Wieder eine Flasche Whiskey in der Hand,
so vergesse ich das Alleinsein,
das wie ein Schwert in mir schmerzt.
Ein Wind kommt vom Meer,
streichelt das Wasser.
Die Aussicht hier hilft mir nicht,
auch nicht die Taverne am Ufer,
wenn du immer noch nicht mir gehörst.

Ich habe etwas zu viel getrunken
und wie plötzlich der Morgen anbricht.
Ich irre durch die Gassen,
suche ein bisschen Glück.
Ein Mann streckt seine Hände aus,
er spielt inzwischen auf der Straße
Melodien eines alten Liedes,
und man sagt, dass nur die Zeit
ein Augenpaar besiegt.

Und ich bin in einer Hafenstadt,
Fischer kehren abends zurück.
Wieder eine Flasche Whiskey in der Hand,
so vergesse ich das Alleinsein,
das wie ein Schwert in mir schmerzt.
Ein Wind kommt vom Meer,
streichelt das Wasser.
Die Aussicht hier hilft mir nicht,
auch nicht die Taverne am Ufer,
wenn du immer noch nicht mir gehörst.

Und ich bin in einer Hafenstadt,
Fischer kehren abends zurück.
Wieder eine Flasche Whiskey in der Hand,
so vergesse ich das Alleinsein,
das wie ein Schwert in mir schmerzt.
Ein Wind kommt vom Meer,
streichelt das Wasser.
Die Aussicht hier hilft mir nicht,
auch nicht die Taverne am Ufer,
wenn du immer noch nicht mir gehörst.