Текст и перевод песни הראל סקעת - Sof

Sof

ובלילות הקולות הרועשים כבר מתכסים בחדר הגדול
טרוד השקט הפוצע
הקירות החלונות המצעים הלבנים
תובעים ממני לספר
את מה שאני יודע
וככל שהם סוגרים ומתקרבים אלי לאט
חוקרים מבררים לא מתביישים לחשוף
אני מתחיל לדבר
מספר הכל כמעט
צוחק ואז בוכה
אני מבין שזה הסוף
הוא כבר כאן
הוא מחכה
לא מפחד כ"כ טהור
אותי כבר לא צריך לשאול
אני אשבור את החומות
אותן בניתי בידי
הסוף כבר כאן
אני אקח אותו אלי
יהיה לי טוב
יהיה לי טוב בסוף
אולי
וזה מפחיד אותי לחשוב
על מצוקות לא מוצדקות שלא עזבו אף לדקה
שלא נתנו להפרד
אמנם הרשו לי לאהוב רק לדקות ספורות
ואז חזרו אלי קרוב ולא נתנו להתקרב
בחדרים ובדממה אני מצאתי לי מקלט
כדי לברוח
אני לא מוצא מקום אחר
והם הקשיבו לקולי הם היו לי למפלט
היום אני יודע שם למדתי לדבר
הוא כבר כאן...

Sof

Et dans les nuits, les voix bruyantes sont déjà recouvertes dans la grande chambre
Le silence travaille, perçant
Les murs, les fenêtres, les draps blancs
Me demandent de raconter
Ce que je sais
Et plus ils se ferment et se rapprochent lentement de moi
Enquêtent, vérifient, n'hésitent pas à révéler
Je commence à parler
Je raconte presque tout
Je ris, puis je pleure
Je comprends que c'est la fin
Il est déjà là
Il attend
Pas si effrayant, si pur
Il n'est plus nécessaire de me demander
Je briserai les murs
Que j'ai construits de mes propres mains
La fin est déjà là
Je l'emmènerai avec moi
Je serai bien
Je serai bien à la fin
Peut-être
Et ça me fait peur d'y penser
Aux angoisses injustifiées qui ne m'ont jamais quitté, même une minute
Qui ne m'ont pas laissé me séparer
Bien qu'elles m'aient permis d'aimer pendant quelques minutes seulement
Puis elles sont revenues vers moi, proches, et ne m'ont pas laissé m'approcher
Dans les chambres et dans le silence, j'ai trouvé un refuge
Pour m'échapper
Je ne trouve pas d'autre endroit
Et ils ont écouté ma voix, ils ont été mon refuge
Aujourd'hui, je sais, là j'ai appris à parler
Il est déjà là...