Текст и перевод песни הראל סקעת - המאה העשרים ואחת

המאה העשרים ואחת

העייפות הזאת
והצפיפות הזאת
לסחוב את עצמך כל בוקר מחדש
וכשנמאס לך לרדוף סביב עצמך
אתה נדרש לעמוד זקוף
וכל העיר הזאת
המהומה הזאת
לחשוף את עצמך כל לילה מחדש
ומתחשק לך פשוט למחוק אותך
להרגיש טיפה מציאות
ואיך רציתי שתהיי אמיתית
ושתבואי לדבר איתי
ואיך רציתי שתהיי אמיתית
ושתבואי לחבק אותי
אולי הייתי פחות לבד
איתך ולא בתוך מרדף
אולי נגיע לסוף הקרב
ניגע, ננוח ונאהב
הריטואל הזה
הוירטואל הזה
שכולם אוהבים לזרום
אל החלום הזה
הגהנום הזה
הוא לא מוביל לשום מקום
ואיך רציתי שתהיי אמיתית...
השתגענו מבדידות
והלכנו לאיבוד
בעולם דוהר מהר
שכחנו לדבר

The Twenty-First Century

This tiredness
And this density
To carry yourself every new morning
And when you're tired of chasing yourself
You're required to stand up straight
And this whole city
This commotion
To reveal yourself every new night
And you just feel like erasing you
To feel a bit of reality
And how I wished you were real
And you'd come to talk to me
And how I wished you were real
And you'd come to hug me
Maybe I'd be less alone
With you and not in pursuit
Maybe we'll reach the end of the battle
We'll touch, we'll rest, and we'll love
This ritual
This virtual
That everyone loves to flow
To this dream
This hell
It doesn't lead anywhere
And how I wished you were real...
We went mad with loneliness
And we got lost
In a world rushing fast
We forgot how to talk