Текст и перевод песни Harel Skaat - שלכת - Live

שלכת - Live

בליבי יש סתיו,
אני עכשיו
מחכה לשווא -
אולי -
ביתי נופל,
שוב בערפל
אפור הוא ואפל.
ובעיני...
אלוהים גדול -
הוא צריך למחול,
אם ליבי כולו עפר.
חיי קלים - כגשם עלים
גם זכר לא נשאר.
ואת הלכת, בחוץ שלכת,
והבדידות נמשכת.
השמש בצבעי ענבר,
עם משהו שכבר עבר.
אבל בחוץ יש רק שלכת,
ושלהבתי דועכת.
זכרך הוא נוף כל כך יקר,
עכשיו רחוק, עכשיו אכזר.
מעל ראשי העצב שט -
ולך לא איכפת...
דמותך היא צל -
שושן קמל -
אך בשם האל, כה זך.
אני שונא, אוהב עד תום,
בטירוף הזה היום,
הן לא אשכח אותך...
והלילות,
המשקאות שלי,
שיכור כלוט.
כל ספינותי הולכות טובעות,
אבל אמשיך לשתות.
ואת הלכת, בחוץ שלכת,
והבדידות נמשכת.
השמש בצבעי ענבר,
עם משהו שכבר עבר.
אבל בחוץ יש רק שלכת,
ושלהבתי דועכת.
זכרך הוא נוף כל כך יקר,
עכשיו רחוק, עכשיו אכזר.
מעל ראשי העצב שט -
ולך לא איכפת...
את ראשי הנם -
הקור חותך -
אך זכרך לא נרדם,
וחזר עם המטר
הנמהר ותם.
ואת הלכת, בחוץ שלכת,
והבדידות נמשכת.
השמש בצבעי ענבר,
עם משהו שכבר עבר.
אבל בחוץ יש רק שלכת,
ושלהבתי דועכת.
זכרך הוא נוף כל כך יקר,
עכשיו רחוק, עכשיו אכזר.
מעל ראשי העצב שט -
ולך לא איכפת...
אבל בחוץ יש רק שלכת,
והבדידות נמשכת.
השמש בצבעי ענבר,
עם משהו שכבר עבר.
אבל בחוץ יש רק שלכת,
היא לא, היא לא דועכת.
זכרך הוא נוף כל כך יקר,
עכשיו רחוק, עכשיו אכזר.
מעל ראשי העצב שט,
שלכת...
נפשי דועכת...
בחוץ שלכת.

Automne - En direct

En mon cœur, il y a l'automne,
Je suis maintenant
En attente en vain -
Peut-être -
Ma maison s'effondre,
Encore dans le brouillard
Gris et sombre.
Et dans mes yeux...
Dieu est grand -
Il doit pardonner,
Si mon cœur est tout poussière.
La vie est facile - comme la pluie qui tombe sur les feuilles
Même le souvenir ne reste pas.
Et tu es partie, dehors c'est l'automne,
Et la solitude continue.
Le soleil est de couleur ambre,
Avec quelque chose qui est déjà passé.
Mais dehors il n'y a que l'automne,
Et ma flamme s'éteint.
Ton souvenir est un paysage si cher,
Maintenant loin, maintenant cruel.
Au-dessus de ma tête, la tristesse flotte -
Et tu t'en fiches...
Ton image est une ombre -
Un lys fané -
Mais au nom de Dieu, si pur.
Je déteste, j'aime jusqu'au bout,
Dans cette folie d'aujourd'hui,
Je ne t'oublierai pas...
Et les nuits,
Mes boissons,
Ivre comme un ivrogne.
Tous mes navires coulent,
Mais je continuerai à boire.
Et tu es partie, dehors c'est l'automne,
Et la solitude continue.
Le soleil est de couleur ambre,
Avec quelque chose qui est déjà passé.
Mais dehors il n'y a que l'automne,
Et ma flamme s'éteint.
Ton souvenir est un paysage si cher,
Maintenant loin, maintenant cruel.
Au-dessus de ma tête, la tristesse flotte -
Et tu t'en fiches...
Ma tête est vide -
Le froid tranche -
Mais ton souvenir ne dort pas,
Et est revenu avec la pluie
Qui se précipite et se termine.
Et tu es partie, dehors c'est l'automne,
Et la solitude continue.
Le soleil est de couleur ambre,
Avec quelque chose qui est déjà passé.
Mais dehors il n'y a que l'automne,
Et ma flamme s'éteint.
Ton souvenir est un paysage si cher,
Maintenant loin, maintenant cruel.
Au-dessus de ma tête, la tristesse flotte -
Et tu t'en fiches...
Mais dehors il n'y a que l'automne,
Et la solitude continue.
Le soleil est de couleur ambre,
Avec quelque chose qui est déjà passé.
Mais dehors il n'y a que l'automne,
Elle ne s'éteint pas, elle ne s'éteint pas.
Ton souvenir est un paysage si cher,
Maintenant loin, maintenant cruel.
Au-dessus de ma tête, la tristesse flotte,
Automne...
Mon âme s'éteint...
Dehors c'est l'automne.