בכיתי - Ivri Lider перевод на немецкий

בכיתי

כבר בכיתי במכוניות עומדות
חדרי מלון ומסעדות
בכיתי באולם יוצאים
ובטח גם בנכנסים

כבר בכיתי מול סדרות זולות
שמעלות בי זיכרונות
בכיתי מול מכתב קצר
כזה בלי רגש מנוכר

כבר בכיתי ככה במונית, בעיר זרה והמונית
בכיתי כשחלום נגמר ובא הבוקר המיותר
אז בכיתי מול סרטים כבדים, של בימאים מכובדים
ונתתי לעצמי לבכות, לבד בחדר מדרגות

כל הדמעות, ירדו לי אל הפה
וטעמתי את הלב שלי בוכה
חופשי יותר, הרגשתי לא תלוי
הכישלון הזה הוא ניצחון סמוי
כמו היופי במה שמכוער
הכאב הזה גדול, אבל הוא לא נשאר

כבר בכיתי על ספה מעור
יושב לבד וקצת שיכור
בכיתי גם על אהבה, על טעמה של אכזבה
בכיתי כי זה טוב מדי, האושר שנחת עליי
בכיתי מחיוך סתמי, שהוא בסיס לקיומי

ניסיתי להיות גיבור
לא לבכות ורק לשמור
את כל הרגשות שלי
רק ביני לבין עצמי
וברגע שהכל עלה, התבהר ואז נגלה
היופי שהציף אותי, הכל מרגיש לי אמיתי

כל הדמעות, ירדו לי אל הפה
וטעמתי את הלב שלי בוכה
חופשי יותר, הרגשתי לא תלוי
הכישלון הזה הוא ניצחון סמוי
כמו היופי במה שמכוער
הכאב הזה גדול, אבל הוא לא נשאר

כבר בכיתי על אבי המת
שלא אהבתי באמת
שלא הכרתי באמת

Ich habe geweint

Ich habe schon in stehenden Autos geweint,
in Hotelzimmern und Restaurants.
Ich habe in der Abflughalle geweint
und sicher auch in der Ankunftshalle.

Ich habe schon bei billigen Serien geweint,
die Erinnerungen in mir wecken.
Ich habe bei einem kurzen Brief geweint,
so einem gefühllosen, distanzierten.

Ich habe schon so im Taxi geweint, in einer fremden Stadt und das Taxi,
ich habe geweint, als ein Traum endete und der unnötige Morgen kam.
Also habe ich bei schweren Filmen geweint, von angesehenen Regisseuren,
und ich habe mir erlaubt zu weinen, allein im Treppenhaus.

All die Tränen liefen mir in den Mund,
und ich schmeckte mein Herz weinen.
Ich fühlte mich freier, nicht abhängig.
Dieses Scheitern ist ein versteckter Sieg,
wie die Schönheit im Hässlichen.
Dieser Schmerz ist groß, aber er bleibt nicht.

Ich habe schon auf einem Ledersofa geweint,
saß allein und etwas betrunken.
Ich habe auch über die Liebe geweint, über den Geschmack der Enttäuschung.
Ich habe geweint, weil es zu gut ist, das Glück, das mich überkam.
Ich habe bei einem belanglosen Lächeln geweint, das die Grundlage meiner Existenz ist.

Ich habe versucht, ein Held zu sein,
nicht zu weinen und nur zu bewahren,
all meine Gefühle,
nur zwischen mir und mir selbst.
Und in dem Moment, als alles hochkam, wurde es klar und dann offenbarte sich
die Schönheit, die mich überflutete, alles fühlt sich für mich echt an.

All die Tränen liefen mir in den Mund,
und ich schmeckte mein Herz weinen.
Ich fühlte mich freier, nicht abhängig.
Dieses Scheitern ist ein versteckter Sieg,
wie die Schönheit im Hässlichen.
Dieser Schmerz ist groß, aber er bleibt nicht.

Ich habe schon um meinen toten Vater geweint,
den ich nicht wirklich geliebt habe,
den ich nicht wirklich gekannt habe.