"?רומנטי, רגיש ובעל חוש הומור" - Jimbo J & Lehakat Spa перевод на немецкий

"?רומנטי, רגיש ובעל חוש הומור"

שקוע עד כאב בטופס ווינר
גרעינים שחורים כמו ריטלין, שוטף אותם עם חצי ליטר משקה לתת מפחית
משקה לתת, אני רק מצטט את המוזגת והיא לא טועה אחי היא מצטטת את התווית
כשעוד קראו לזה בירה מזגו את זה מחבית
אבל היום בקבוק זכוכית של זה נחשב פריט אספנים
אח, היו זמנים, לא היינו ישנים, היינו נשארים ערים לצפות באולסטאר
מעשנים, ומזיינים כמו שפנים, ואתם כבר מבינים נכון?
שתינו גולדסטאר

גדלנו על איציק זוהר
על בעיטות הבננה האימתניות שנורו מנעליו
בעיטות חופשיות ששות אלי קרב שציוו בדממה בוטחת עצור
השוערים קפאו בין הקורות החיבורים תלו תקוות בחומה
אממה?
עכשיו הוא מסדר גבות, והפקקים לא תואמים לחליפה
אז איך אתם מצפים שהוא יעלה להתקפה
כשהעדר צועד בערוורנו לגז כצאן לליזר
והרגליים כבולות בקשר שבין הליבידו לספידו מטר
זה אותו הפיל בחדר
מתארגנים על שני גלון טסטוסטרון ומוטגן כדי לשלוף סרגל בסתר
ולמדוד
אבל אין מספיק סנטים על פני הגלובוס להציל לנו את הכבוד
ואין מי שישים לנו שוב על הראש את הכתר
כי זאת לא אפנה שתחלוף
ראפרים כבר לא כותבים על בלונדה על החוף
הם כותבים על השקיעה ועל הנוף
ובסוף גם אני כותב על הכינרת
שנים חשבתי שאני הכל חוץ מרחל המשוררת
אבל אחותי צודקת היום קוראים לזה אחרת
אנחנו סתם כלבים נובחים אחי
והשיירה עוברת
בארסה הפסידה בגביע המלך
הלך הווינר, לא עשיתי שקל, הכוון הניף דגל לבן
וריאל? דחיקה חצי דחיקה, אחת אפס קטן
ואיציק זוהר, היום כבר בתפקיד הפרשן
והוא קרא לזה משחק טקטי, פנטסטי, מושלם
ואולי לא היו הגברים מעולם

"Romantisch, sensibel und mit Sinn für Humor?"

Bis zum Schmerz vertieft in einen Winner-Schein,
schwarze Sonnenblumenkerne wie Ritalin, spüle sie mit einem halben Liter Malzgetränk aus der Dose runter.
Malzgetränk, ich zitiere nur die Bardame, und sie irrt sich nicht, meine Liebe, sie zitiert das Etikett.
Als man das noch Bier nannte, zapfte man es vom Fass.
Aber heute gilt eine Glasflasche davon als Sammlerstück.
Ach, das waren Zeiten, wir schliefen nicht, wir blieben wach, um das All-Star-Spiel zu sehen,
rauchten und vögelten wie die Karnickel, und du verstehst schon, oder?
Wir tranken Goldstar.

Wir sind mit Itzik Zohar aufgewachsen,
auf den furchterregenden Bananenflanken, die aus seinen Schuhen geschossen wurden.
Freistöße, kampfeslustig, die in zuversichtlicher Stille befahlen: Halt!
Die Torhüter erstarrten zwischen den Pfosten, die Torwinkel setzten ihre Hoffnung auf die Mauer.
Aber was nun?
Jetzt zupft er Augenbrauen, und die Stollen passen nicht zum Anzug.
Wie erwartest du also, dass er zum Angriff übergeht,
wenn die Herde in unserer Ahnungslosigkeit zum Gas marschiert, wie Schafe zum Laser?
Und die Beine sind gefesselt in der Verbindung zwischen der Libido und dem Speedo-Meter.
Das ist derselbe Elefant im Raum.
Man besorgt sich zwei Gallonen Testosteron und Frittiertes, um heimlich ein Lineal hervorzuziehen
und zu messen.
Aber es gibt nicht genug Zentimeter auf dem Globus, um unsere Ehre zu retten.
Und es gibt niemanden, der uns die Krone wieder aufsetzt.
Denn das ist keine Mode, die vorübergeht.
Rapper schreiben nicht mehr über eine Blondine am Strand,
sie schreiben über den Sonnenuntergang und die Landschaft.
Und am Ende schreibe auch ich über den Kinneret.
Jahrelang dachte ich, ich sei alles außer Rachel der Dichterin.
Aber meine Schwester hat recht, heute nennt man das anders.
Wir sind nur bellende Hunde, meine Liebe,
und die Karawane zieht weiter.
Barca hat im Königspokal verloren.
Der Winner-Schein ist weg, ich habe keinen Schekel gemacht, der Linienrichter hob eine weiße Fahne.
Und Real? Ein Stupser, ein halber Stupser, ein kleines Eins-Null.
Und Itzik Zohar, heute schon in der Rolle des Kommentators.
Und er nannte es ein taktisches, fantastisches, perfektes Spiel.
Und vielleicht gab es die Männer nie.