Amsterdam - Korin Allal перевод на немецкий

Amsterdam

בנמל באמסטרדם מלחים מזמרים
חלומות נכרים שריחם ריח ים
בנמל באמסטרדם יש מלח נרדם
ולמולו מפרשים נרדמים בשנתם

בנמל באמסטרדם יש מלח הגוסס
בתוך בוץ שתוסס ריח בירה ודם
בנמל באמסטרדם יש מלח נולד
בין אדיו החמים של השחר הקר

בנמל באמסטרדם יש מלח המכרסם
ראשיהם של דגים על שולחן מזוהם
הוא חושף את שיניו שרקבו טרם זמן
את שיניו שטרפו מפרשים וענן

מכרסם בזנב ובראש המפוצח
וקורא לטבח, אין טעם, עוד מנה!
ולפתע הוא קם וכולו שיהוקים
את קרביו הוא מקיא בתעלות אמסטרדם

בנמל באמסטרדם גם רוקד לו מלח
ובלהט צובט הזונה שתצרח
הוא רוקד בגאון, ונכנס מזדקר
לקולם המנסר של צלילי אקורדיון

ולפתע כך סתם הוא תופסה בזרועה
ואיתה נעלם אל חשכת אמסטרדם
ולמול הפנס הוא שולח ידו
מרשרש במכנס ושולף את כבודו

בנמל באמסטרדם מלחים שם שותים
הם שותים ושותים, הם שותים שוב שותים
הם שותים לכבודן של זונות הרציפים
שהרבה אלפים מעכו את גבן

לכבודן של פרוצות הנמכר בפרוטות
ומקנחים בבגדם את חוטמם זב הדם
וכשהם נזכרים בבגידת נשותיהם
את המכנס הם פותחים ומשתינים עליהן

ומשתינים עליהן
בנמל באמסטרדם
בנמל באמסטרדם

Amsterdam

Im Hafen von Amsterdam singen Matrosen
von fremden Träumen, die nach Meer duften
Im Hafen von Amsterdam schläft ein Matrose
und ihm gegenüber schlummern Segel in ihrem Schlaf

Im Hafen von Amsterdam liegt ein Matrose im Sterben
in gärendem Schlamm, nach Bier und Blut duftend
Im Hafen von Amsterdam wird ein Matrose geboren
in den warmen Dämpfen der kalten Morgendämmerung

Im Hafen von Amsterdam nagt ein Matrose
an Fischköpfen auf einem schmutzigen Tisch
Er entblößt seine Zähne, die vor der Zeit verfaulten
seine Zähne, die Segel und Wolken zerfetzten

Nagt am Schwanz und am zerschmetterten Kopf
und ruft dem Koch zu: „Geschmacklos, noch eine Portion!“
Und plötzlich steht er auf, von Schluckauf geschüttelt
seine Eingeweide erbricht er in die Grachten von Amsterdam

Im Hafen von Amsterdam tanzt auch ein Matrose
und in seiner Hitze zwickt er die Hure, dass sie schreit
Er tanzt mit Stolz und tritt ein, sich aufrichtend,
zum sägenden Klang der Akkordeontöne

Und plötzlich, einfach so, packt er sie am Arm
und verschwindet mit ihr in die Dunkelheit von Amsterdam
Und gegenüber der Laterne streckt er seine Hand aus
raschelt in seiner Hose und zieht seine Ehre hervor

Im Hafen von Amsterdam, da trinken Matrosen
sie trinken und trinken, sie trinken schon wieder
Sie trinken auf die Huren von den Kais
deren Rücken Tausende zerquetscht haben

Auf die Dirnen, die sich für ein paar Groschen verkaufen
und sich mit ihren Kleidern die blutende Nase abwischen
Und wenn sie sich an den Verrat ihrer Frauen erinnern
öffnen sie ihre Hosen und pissen auf sie

Und pissen auf sie
Im Hafen von Amsterdam
Im Hafen von Amsterdam