Текст и перевод песни קורין אלאל - Golgolet

Golgolet

ביום שהוא יבוא לקחת אותי
אני מקווה שהוא לא ימצא אותי בבית

כשתנשוב בקבר הרוח
ותשרוק לי בתוך הגולגולת
יחשבו אולי שזה צחוק פרוע
אך זאת תהיה טעות ואיוולת

כי יחסר לי מאוד חום אנושי עתיק
עתיק, תיק, תיק
כשעכברים יאכלו את רגלי את שוקי
כל אצבע את בירכי, כיסי שומן
וגם את הישבן
שערי, שתי אוזני, את הכחול בעיני
את שפתי ולשוני שליקקה בלי די
האף, הלחיים, הלב והידיים
כל נבכי המעיים שעזרו לרומם

(את מי)
דוכסים, דוכסיות
קיסרים, קיסריות
רבנים, רבניות
אמנים, אמניות
לא ישאירו יותר
שום חומר בתוכי
לא מוחי, לא כוחי
ולא עיני רוחי

העצם גלויה
הראש התרוקן
אח כמה כואב
כך להזדקן

כשתנשוב בקבר הרוח
ותשרוק לי בתוך הגולגולת
יחשבו אולי שזה צחוק פרוע
אך זאת תהיה טעות ואיוולת

Skull

The day he comes to take me
I hope he doesn't find me home

When the wind blows in the grave
And whistles in my skull
They might think it's wild laughter
But that would be a mistake and a folly

Because I will miss very much the ancient human warmth
Ancient, bag, bag, bag
When the mice eat my feet my legs
Each toe my thigh, my fat pockets
And also my buttocks
My hair, my two ears, the blue in my eyes
My lips and my tongue that licked incessantly
My nose, my cheeks, my heart and hands
All the nooks and crannies of the intestines that helped to raise

(Whom)
Dukes, Duchesses
Emperors, Empresses
Rabbis, Rabbi's wives
Artists, Artists
There will be no more left
No matter in me
Not my brain, not my strength
And not my inner eye

The bone is exposed
The head is empty
Oh, how it hurts
To grow old

When the wind blows in the grave
And whistles in my skull
They might think it's wild laughter
But that would be a mistake and a folly