בירבורים - Korin Allal перевод на немецкий

בירבורים

למען מי, מתי, על מה?
נגד מי, כיצד, נגד מה?
זאת אלימות בלתי נסבלת
לאן הולכים, לאן נופלים
אל מי אתם פה מתפללים?
רק דממה נפשי שואלת

למען מי, מתי, על מה?
ואם חובה לחוש דבר מה
בעד או נגד שכאלה
אני בעד שקיעת חמה
בעד גבעות החול
ויערות בגשם

כי ילד שבוכה, בכל מקום שהוא
הוא ילד שבוכה, כן
כי ילד שכבר מת, מכל רובה שהוא
הוא ילד שכבר מת, כן
כמה שזה נורא לבחור
אחת משתי פנים תמימות של צדק
כמה שזה נורא כשהאויב שלך
הוא צחוק ילדות מול הדק

למען מי, כיצד וכמה?
נגד מי, כיצד וכמה?
עד שאובד הטעם
של מים, לחם וחיים
וטעמם של בירבורים
בבית קפה קטן כמו פעם

בשביל כלום, בשביל כלום כמעט
בשביל להיות איתכם שעה אחת
ובשביל עוד שושן פורח
בשביל נשימה עמוקה
בשביל נשימה מתוקה
ובשביל הגן בצילו של ירח

בחוסר כל אך עם הרבה תשוקה
ללא מילים עד שכחה דלוקה
לתת הכל כמו סוף הדרך
להתעשר, כלומר לתת
ואז נשארת רק אמת
רק לאוצר כזה יש ערך

אל תדברו לי על שירה
אל תדברו לי על שירה
בעוד אתם רומסים כל פרח
עשו ניסים ונפלאות
בחצרות האפלות
שבוקר בן עולה כמו קרח

נגד מי, כיצד, נגד מה?
למען מי, מתי, על מה?
כדי לגלות שוב את הטעם
של מים, לחם וחיים
וטעמם של בירבורים
בבית קפה קטן כמו פעם

נגד שום דבר ונגד שום איש
נגד שום איש ונגד שום דבר
רק בעד עוד שושן פורח
בעד נשימה עמוקה
בעד נשימה מתוקה
ובעד הגן בצילו של ירח

ולחיות בתוך תשוקה
בתוך האש הכי רכה
לתת הכל כמו סוף הדרך
להתעשר, כלומר לתת
ואז נשארת רק אמת
רק לאוצר כזה יש ערך

אל תדברו לי עוד שירה
אל תדברו לי עוד שירה
הניחו לפרחים לפרוח
עשו ניסים ונפלאות
בחצרות האפלות
שבוקר בן עולה כמו קרח

ולחיות בתוך תשוקה
בתוך האש הכי רכה
לתת הכל כמו סוף הדרך
להתעשר, כלומר לתת
ואז נשארת רק אמת
רק לאוצר כזה יש ערך

לחיות, לחיות בתוך תשוקה
בתוך האש הכי רכה
לתת הכל כמו סוף הדרך
להתעשר, כלומר לתת
ואז נשארת רק אמת
רק לאוצר כזה יש ערך

Gerede

Für wen, wann, worüber?
Gegen wen, wie, wogegen?
Das ist unerträgliche Gewalt.
Wohin gehen wir, wohin fallen wir?
Zu wem betet ihr hier?
Nur Stille fragt meine Seele.

Für wen, wann, worüber?
Und wenn man etwas fühlen muss,
dafür oder dagegen, für derlei Dinge,
Ich bin für den Sonnenuntergang,
für die Sandhügel
und Wälder im Regen.

Denn ein Kind, das weint, wo immer es ist,
ist ein Kind, das weint, ja.
Denn ein Kind, das schon tot ist, durch welches Gewehr auch immer,
ist ein Kind, das schon tot ist, ja.
Wie schrecklich es ist zu wählen,
eines von zwei unschuldigen Gesichtern der Gerechtigkeit.
Wie schrecklich es ist, wenn dein Feind
das Lachen eines Kindes vor dem Abzug ist.

Für wen, wie und wie viel?
Gegen wen, wie und wie viel?
Bis der Geschmack verloren geht,
von Wasser, Brot und Leben,
und der Geschmack des Geredes
in einem kleinen Café wie früher.

Für nichts, fast für nichts,
um eine Stunde mit euch zusammen zu sein,
und für noch eine blühende Lilie,
für einen tiefen Atemzug,
für einen süßen Atemzug,
und für den Garten im Mondschatten.

In völliger Mittellosigkeit, aber mit viel Leidenschaft,
ohne Worte bis zum glühenden Vergessen,
alles geben wie am Ende des Weges,
reich werden, das heißt, geben,
und dann bleibt nur Wahrheit,
nur solch ein Schatz hat Wert.

Sprecht mir nicht von Poesie,
Sprecht mir nicht von Poesie,
während ihr jede Blume zertrampelt.
Tut Wunder und Großtaten,
in den dunklen Höfen,
wo ein Morgen wie Eis aufgeht.

Gegen wen, wie, wogegen?
Für wen, wann, worüber?
Um wieder den Geschmack zu entdecken,
von Wasser, Brot und Leben,
und den Geschmack des Geredes
in einem kleinen Café wie früher.

Gegen nichts und gegen niemanden,
gegen niemanden und gegen nichts,
nur für noch eine blühende Lilie,
für einen tiefen Atemzug,
für einen süßen Atemzug,
und für den Garten im Mondschatten.

Und in Leidenschaft zu leben,
im sanftesten Feuer,
alles geben wie am Ende des Weges,
reich werden, das heißt, geben,
und dann bleibt nur Wahrheit,
nur solch ein Schatz hat Wert.

Sprecht mir nicht mehr von Poesie,
Sprecht mir nicht mehr von Poesie,
Lasst die Blumen blühen.
Tut Wunder und Großtaten,
in den dunklen Höfen,
wo ein Morgen wie Eis aufgeht.

Und in Leidenschaft zu leben,
im sanftesten Feuer,
alles geben wie am Ende des Weges,
reich werden, das heißt, geben,
und dann bleibt nur Wahrheit,
nur solch ein Schatz hat Wert.

Leben, leben in Leidenschaft,
im sanftesten Feuer,
alles geben wie am Ende des Weges,
reich werden, das heißt, geben,
und dann bleibt nur Wahrheit,
nur solch ein Schatz hat Wert.