סופי - Mercedes Band перевод на немецкий

סופי

סופי לא נרדמת כבר חצי שנה בלילה
גם השכטות לא עוזרות להילחם
הבדידות הזאת תראו מה היא עושה לה
סופי עוד שנייה נגמרת

סופי מתרוצצת ברחובות למצוא מושיע
רק שייקח, היא כבר יודעת מה לתת
המשחק הזה מביס אותה כל פעם
סופי עוד שנייה נפסלת

היא נאנחת כי קשה לה
הוא מזדרז למזוג לה סטלה
היא מתכופפת כי נופל לה
הוא מסתכל וזה עושה לה

צמרמורת מכף רגל ועד ראש
כשהיא שולפת את הליפסטיק המתוק
בילדותה היא מספרת תמיד רצתה להיות זמרת
מלחינה או בלרינה שברירית
ואהבה כל כך לנסוע עם סבה על האופנוע
לראות את אמא על הבמה המרכזית

סופי לא אוכלת, מספיקה לה הסיגריה
הקפה מחזיק אותה שבעה שעות
הגזרה הזאת זה כל מה שנשאר לה
בסוף ישארו רק עצמות

הוא לא יודע מה כואב לה
היא מתקרבת כי יש רגע
הוא ממהר לשלוח אצבע
היא מפשקת, הוא נוגע

צמרמורת מכף רגל ועד ראש
היא לוחשת כמה זה עושה לי טוב
ובדרכם לשירותים כבר נפתחים הכפתורים
נפתחים גם הברזים של הדמעות
וכבר מזמן היא לא חושבת שתוכל להיות אחרת
להיאסף כמו הזבל ברחובות

Sophie

Sophie schläft seit einem halben Jahr nachts nicht mehr ein
Auch die Züge helfen ihr nicht zu kämpfen
Diese Einsamkeit, schau, was sie mit ihr macht
Sophie ist gleich am Ende

Sophie rennt durch die Straßen, um einen Retter zu finden
Dass er sie nur nimmt, sie weiß schon, was sie geben kann
Dieses Spiel besiegt sie jedes Mal
Sophie ist gleich disqualifiziert

Sie seufzt, weil es ihr schwerfällt
Er beeilt sich, ihr einen Drink einzuschenken
Sie bückt sich, weil ihr etwas herunterfällt
Er schaut hin und das erregt sie

Gänsehaut von Kopf bis Fuß
Wenn sie den süßen Lippenstift herauszieht
Sie erzählt, dass sie als Kind immer Sängerin werden wollte
Komponistin oder eine zerbrechliche Ballerina
Und sie liebte es so sehr, mit ihrem Opa Motorrad zu fahren
Ihre Mutter auf der Hauptbühne zu sehen

Sophie isst nicht, die Zigarette reicht ihr
Der Kaffee hält sie sieben Stunden satt
Diese Figur ist alles, was ihr geblieben ist
Am Ende bleiben nur noch Knochen

Er weiß nicht, was ihr wehtut
Sie kommt näher, weil da ein Moment ist
Er beeilt sich, einen Finger auszustrecken
Sie spreizt die Beine, er berührt sie

Gänsehaut von Kopf bis Fuß
Sie flüstert, wie gut mir das tut
Und auf dem Weg zur Toilette öffnen sich schon die Knöpfe
Es öffnen sich auch die Schleusen der Tränen
Und schon lange glaubt sie nicht mehr, dass sie anders sein könnte
Wie Müll auf den Straßen aufgesammelt zu werden