כשהקוצים היו קוצים - Rona Kenan перевод на немецкий

כשהקוצים היו קוצים

אתה לא מוצא
לא מוצא את הבית, שיכור
מאבק שרפה ואור
אתה מחפש
מחפש את הדלת שתיקח
אותך אל לוע התותח
אתה מתגעגע
אתה כל כך מתגעגע לשריקה
המתוקה של הפצצה

אז היו המלחמות יפות
קוצים היו קוצים והשוחות היו שוחות
האויב הסתכל לך בעיניים

את מועך סיגריה ומקשיב לסירנות
כבר שלושה ימים
הם מחפשים אותך בעיר
אבל רק אתה יודע
רק אתה יודע
שאל האור אתה לא תחזור

אז היו המלחמות יפות
קוצים היו קוצים והשוחות היו שוחות
האויב הסתכל לך בעיניים
וכשנפל נפל מהר
אבל את זה אתה כבר לא זוכר

המשטרה מבקשת את עזרת הציבור
הוא לבש חולצה כחולה וכובע קש
והוא נראה קצת מבולבל מבולבל כששאל
אם נגמרה המלחמה
מדוע לא שומעים את השריקה
אתה יוצא מהסליק ורץ אל תוך האור
הם קוראים לך בשם
אבל אתה כבר לא נושם

עכשיו אתה נמצא בתחנה הכי יפה
בשדה קוצים צהוב סגול קרוב לאדמה
האויב מסתכל לך בעיניים
הוא לא כועס
הוא רק עייף
ישן את שנתו הארוכה
העתיקה

חיילים אלמונים הננו בלי מדים
מסביבנו אימה וצלמוות
כולנו גוייסנו לכל החיים
משורה משחרר רק המוות

Als die Dornen noch Dornen waren

Du findest nicht
findest nicht das Haus, Betrunkener
vom Kampf, Feuer und Licht
Du suchst
suchst die Tür, die dich nimmt
zum Schlund der Kanone
Du sehnst dich
du sehnst dich so sehr nach dem Pfiff
dem süßen der Bombe

Denn einst waren die Kriege schön
Dornen waren Dornen und Gräben waren Gräben
Der Feind sah dir in die Augen

Du zerdrückst eine Zigarette und hörst die Sirenen
Schon drei Tage
suchen sie dich in der Stadt
Aber nur du weißt
nur du weißt
dass du zum Licht nicht zurückkehrst

Denn einst waren die Kriege schön
Dornen waren Dornen und Gräben waren Gräben
Der Feind sah dir in die Augen
und als er fiel, fiel er schnell
doch daran erinnerst du dich nicht mehr

Die Polizei bittet um Hilfe der Öffentlichkeit
Er trug ein blaues Hemd und einen Strohhut
Und er sah etwas verwirrt aus, verwirrt, als er fragte
ob der Krieg vorbei sei
warum man den Pfiff nicht hört
Du kommst aus dem Versteck und läufst ins Licht
Sie rufen dich beim Namen
aber du atmest nicht mehr

Jetzt bist du an der schönsten Station
in einem Feld aus gelben violetten Dornen, nah der Erde
Der Feind sieht dir in die Augen
Er ist nicht wütend
nur müde
schläft seinen langen Schlaf
den uralten

Unbekannte Soldaten sind wir, ohne Uniform
um uns Schrecken und Tod
Wir alle wurden für ein Leben einberufen
Nur der Tod entlässt aus der Reihe