Текст и перевод песни Roni Dalumi - תחזיקו

תחזיקו

היא קצת מאבדת את שיווי המשקל
היא קצת מסמנת לי ששם זה לא קל
היא קצת עוד רועדת
קצת לא עומדת
תחזיקו
היא קצת שוב בונה לה חומות של שתיקה
וקצת מנסה לשחרר מועקה
היא קצת מבולבלת
קצת מסובבת
תפסיקו
היא תחפש בכל הסמטאות החשוכות
ובכל הארגזים בתוך כיסי שמלות בלויות
ותדע להעביר את הלילות
בין ללטף את הפצעים ולטפס על הקירות
למצוא את כל מה שאבד לה שם בדרך
זה ישרוף קצת וישכח
היא קצת מתקשה שם למצוא אחיזה
וקצת מתרגזת ושוב מכריזה
אני לא משתוללת
אבל היא מתבלבלת
תחזיקו
היא תחפש בכל הסמטאות החשוכות
ובכל הארגזים בתוך כיסי שמלות בלויות
ותדע להעביר את הלילות
בין ללטף את הפצעים ולטפס על הקירות
למצוא את כל מה שאבד לה שם בדרך
זה ישרוף קצת
היא תחפש בכל הסמטאות החשוכות
ובכל הארגזים בתוך כיסי שמלות בלויות
ותיגע, היא תדע
איך זה לטבוע בתוך השלוליות הנסתרות
ולפתוח את הפצעים מהם למדה כבר להרפות
למצוא את כל מה שאבד לה שם בדרך
זה ישרוף קצת וישכח
היא תחפש בכל הסמטאות החשוכות
ובכל הארגזים בתוך כיסי שמלות בלויות
ותדע להעביר את הלילות
בין ללטף את הפצעים ולטפס על הקירות
למצוא את כל מה שאבד לה שם בדרך
זה ישרוף קצת וישכח
זה ישרוף קצת וישכח

Tenez-la

Elle perd un peu l'équilibre
Elle me fait comprendre que ce n'est pas facile là-bas
Elle tremble encore un peu
Elle ne tient pas vraiment
Tenez-la
Elle se construit à nouveau des murs de silence
Et essaie de libérer un peu d'angoisse
Elle est un peu confuse
Elle tourne un peu en rond
Arrêtez
Elle cherchera dans toutes les ruelles sombres
Et dans toutes les boîtes dans les poches de ses robes usées
Et saura passer les nuits
Entre caresser ses blessures et grimper aux murs
Pour trouver tout ce qu'elle a perdu là-bas en chemin
Ça brûlera un peu et elle oubliera
Elle a un peu de mal à trouver sa place là-bas
Et se met en colère et déclare à nouveau
Je ne suis pas folle
Mais elle est confuse
Tenez-la
Elle cherchera dans toutes les ruelles sombres
Et dans toutes les boîtes dans les poches de ses robes usées
Et saura passer les nuits
Entre caresser ses blessures et grimper aux murs
Pour trouver tout ce qu'elle a perdu là-bas en chemin
Ça brûlera un peu
Elle cherchera dans toutes les ruelles sombres
Et dans toutes les boîtes dans les poches de ses robes usées
Et elle touchera, elle saura
Ce que c'est que de se noyer dans les flaques d'eau cachées
Et d'ouvrir les blessures dont elle a déjà appris à se détacher
Pour trouver tout ce qu'elle a perdu là-bas en chemin
Ça brûlera un peu et elle oubliera
Elle cherchera dans toutes les ruelles sombres
Et dans toutes les boîtes dans les poches de ses robes usées
Et saura passer les nuits
Entre caresser ses blessures et grimper aux murs
Pour trouver tout ce qu'elle a perdu là-bas en chemin
Ça brûlera un peu et elle oubliera
Ça brûlera un peu et elle oubliera