יום אחד - Live - בן ארצי , Shlomo Artzi перевод на немецкий

יום אחד - Live

יום אחד
קם עייף,
מתלבט
אם לעלות לאוטובוס המתרחק.

אם לקפוץ
ממטוס,
בלי מצנח,
אם לכתוב לך מילים,
כי מילים הלילה מוחק.

מפנה ערימת עננים
מאתמול,
על גופך מהיום
מתפנק,
וחושב ממה הים
עשוי, אם לא מקצת דמעה?

אל תעזבי אותי
לשאלות אם אני שואל,
רק לווי אותי,
כי לבד לאיבוד הולך.

זה לא מאהבה,
זה לא מרחמים,
זה הכל,
כי זה הכל,
הוא זמני.

אם כבר אהבה
למה אי השקט?
אם את בסביבה,
למה לא פוגש
אותך בין השורות?
בין כל אי הסדר.
זה הכל, כי הכל הוא זמני.

אם הלילה בא
למה אי הבוקר
אם הבוקר בא
למה קם עייף
בועט, בין השורות
בין כל אי הסדר
זה הכל כי הכל הוא זמני.

יום אחד
קם עייף
אם תגעי בי מעט -
רק תגעי
בחלקי המילים.
מאחר להעיף
בשמיים מבט,
עננים הם הרהור
די שולי.

מפנה לך מקום,
מפזר, אם אפשר,
ילדים על עיניך בוכות.
וחושב: לאן הים
זורם בתום פגישות החול.

אל תעזבי אותי לשאלות
אם אני שואל,
צלצלי אלי בדקות,
כי הזמן אוזל.
זה לא מאהבה,
זה לא מרחמים,
זה הכל
כי הכל -
הוא זמני.

Ein Tag - Live

Eines Tages
steh ich müde auf,
überlege,
ob ich in den wegfahrenden Bus steigen soll.

Ob ich springen soll
aus einem Flugzeug,
ohne Fallschirm,
ob ich dir Worte schreiben soll,
denn Worte löscht die Nacht.

Ich räume einen Haufen Wolken weg
von gestern,
auf deinem Körper von heute
lasse ich mich verwöhnen,
und denke, woraus das Meer
gemacht ist, wenn nicht aus ein paar Tränen?

Verlass mich nicht
mit Fragen, wenn ich frage,
begleite mich nur,
denn allein gehe ich verloren.

Das ist nicht aus Liebe,
das ist nicht aus Mitleid,
das ist alles,
denn das alles,
es ist vergänglich.

Wenn schon Liebe,
warum die Unruhe?
Wenn du in der Nähe bist,
warum treffe ich dich nicht
zwischen den Zeilen?
Zwischen all der Unordnung.
Das ist alles, denn alles ist vergänglich.

Wenn die Nacht kommt,
warum nicht der Morgen?
Wenn der Morgen kommt,
warum stehe ich müde auf,
kämpfend, zwischen den Zeilen,
zwischen all der Unordnung?
Das ist alles, denn alles ist vergänglich.

Eines Tages
steh ich müde auf.
Wenn du mich nur leicht berührst –
berühre nur
die Teile der Worte.
Ich zögere, einen Blick
zum Himmel zu werfen,
Wolken sind ein Gedanke,
ziemlich nebensächlich.

Ich mache dir Platz,
verteile, wenn möglich,
Kinder auf deinen weinenden Augen.
Und denke: Wohin das Meer
fließt am Ende der Sand-Treffen.

Verlass mich nicht mit Fragen,
wenn ich frage,
ruf mich in Minuten an,
denn die Zeit läuft ab.
Das ist nicht aus Liebe,
das ist nicht aus Mitleid,
das ist alles,
denn alles –
es ist vergänglich.