ציונות בלי מרכאות - Shlomo Artzi feat. Hanan Yovel перевод на немецкий

ציונות בלי מרכאות

בחדרו הקטן במלון הישן
ישב גבר צעיר שחור שער וזקן
ישב וכתב רעיון מטורף
מדינת היהודים קום תקום
הוא ידע לחלום ולהלהיב אנשים
אך ידע שצריך כל חלום להגשים
ולכן הוא כינס את עמו לקונגרס
ודיבר עליהם ציונות

הוא אמר להם אני תסלחו לי ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני
הוא אמר להם אני תסלחו לי ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני

והם באו כולם לאותו הקונגרס
והקשיבו לאיש הנלהב התוסס
האומר די לחלום כי הגיע היום
לעשות מעשים של ממש
כך נולדה לה לפתע תנועה חדשה
שדיברה ועשתה ציונות בלי בושה
והעם הנדהם התבונן בה נרגש
וזקף את ראשו מחדש

הוא אמר פתאום אני תסלחו לי ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני
הוא אמר פתאום אני תסלחו לי ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני

כך חלפו השנים ואותה התנועה
לא שקטה ולא נחה אפילו שעה
וכל מה שעשתה כבר נחקק ונרשם
בדברי תולדותיו של העם
והיום כששמים מסביבם מרכאות
מבטה העיקש שוב פונה לבאות
היא אומרת לעם החלום עוד לא תם
יש ויש פה עוד מה לעשות

ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני
ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני

ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני
ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני

ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני
ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני

ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני
ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני

ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני
ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני אבל זה מה שאני

Zionismus ohne Anführungszeichen

In seinem kleinen Zimmer im alten Hotel
saß ein junger Mann, schwarzes Haar und Bart.
Er saß und schrieb eine verrückte Idee nieder:
Der Judenstaat wird entstehen.
Er wusste zu träumen und Menschen zu begeistern,
doch er wusste, dass jeder Traum verwirklicht werden muss.
Und deshalb versammelte er sein Volk zu einem Kongress
und sprach zu ihnen über Zionismus.

Er sagte ihnen: „Ich, verzeiht mir, bin Zionist.“
„Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.“
Er sagte ihnen: „Ich, verzeiht mir, bin Zionist.“
„Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.“

Und sie kamen alle zu diesem Kongress
und hörten dem begeisterten, lebhaften Mann zu,
der sagte: „Genug geträumt, denn der Tag ist gekommen,
wirkliche Taten zu vollbringen.“
So wurde plötzlich eine neue Bewegung geboren,
die Zionismus ohne Scham aussprach und praktizierte.
Und das staunende Volk blickte aufgeregt auf sie
und erhob sein Haupt von Neuem.

Er sagte plötzlich: „Ich, verzeiht mir, bin Zionist.“
„Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.“
Er sagte plötzlich: „Ich, verzeiht mir, bin Zionist.“
„Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.“

So vergingen die Jahre, und jene Bewegung
ruhte nicht und rastete nicht, nicht einmal eine Stunde.
Und alles, was sie tat, wurde bereits eingraviert und aufgezeichnet
in die Geschichte des Volkes.
Und heute, wenn man sie ringsum in Anführungszeichen setzt,
wendet sich ihr unbeugsamer Blick wieder der Zukunft zu.
Sie sagt dem Volk: „Der Traum ist noch nicht zu Ende,
es gibt hier noch viel zu tun.“

Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.
Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.

Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.
Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.

Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.
Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.

Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.
Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.

Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.
Und deshalb, deshalb bin ich auch heute noch Zionist.
Vielleicht ist es nicht logisch, aber das ist es, was ich bin.