Текст и перевод песни The Dudaim - שיירת הרוכבים

שיירת הרוכבים

בין הרי הסלע הכהים
בין הרי הסלע הגבוהים,
לילה, לילה, מול ירח
הפולח בעבים,
תתעורר שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.

לבם הומה עצבת
גבם עייף עד מוות
ומבטם תועה בכוכבים.
אבל, אל מול הרוח,
כאיש אחד תנוע,
תנוע לה שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים...

הם יצאו לדרך בסערה
הם יצאו לעיר הנצורה
אך אי שם בלב הוואדי,
עת הרעימו הרובים
נלכדה שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים...

קולות הקרב תמו
ותותחיו נדמו
ושבנו אל בתינו הטובים
אבל אל מול הרוח
כאיש אחד תנוע
תנוע לה שיירת הרוכבים

הם רוכבים ושרים,
בשבילי ההרים
אך השביל אל הים
לא יגיע לעולם...

The Riders' Convoy

Amidst the dark rocky crags,
Amidst the lofty rocky crags,
Night, night, under a moon
Piercing through the clouds,
The riders' convoy will awaken.

They ride and sing
At the foot of the mountains,
They ride alone
There in the valley, facing the sea.

Their hearts buzz with sorrow
Their backs are tired to death
And their gaze wanders among the stars.
But, facing the wind,
They move as one,
The riders' convoy moves.

They ride and sing...

They set off on their journey in a storm
They set off for the besieged city
But somewhere in the heart of the valley,
As the guns thundered
The riders' convoy was trapped.

They ride and sing...

The battle's cries are over
And its cannons have been silenced
And we have returned to our good homes
But facing the wind
They move as one,
The riders' convoy moves.

They ride and sing,
Along the mountain paths
But the path to the sea
Will never be reached...