Текст и перевод песни The Ultras feat. Noam Ackerman - קצת אנשים

קצת אנשים

אנחנו קצת אנשים וקצת כמו ניירות
כי מהצד אפשר לראות
איך החיים מקפלים אותנו
עד שאנחנו מתקמטים
קצת אנשים וקצת כמו תמונות
כל החיים במסגרות
אסור להאשים אותנו
זה הטבע זה אנחנו

שוב המצב רוח לא תקין
שוב דוחה הכל חוץ מסיפוקים
וכולם אולי צודקים
אני תמיד הולך על חבלים דקים
ומתחתי המים עמוקים
אבל אני עם ראש בקיר עד שנמלא את הכיס
אז נגשים את החלמות אולי נסתום בלב סדקים
אולי נסתום כמה פיות של אנשים שאני מכיר
רק כדי לראות את אלו שדיברו עכשיו שותקים

בין להיות ללא להיות
גאון לסתם אידיוט
זה לא בדיוק חיים שמחליטים לך איך לחיות
לפעמים אתה לא חי למרות שיש לך דופק
חולם על אור של זרקורים גם כשאין אור באופק

אנחנו קצת אנשים וקצת כמו ניירות
כי מהצד אפשר לראות
איך החיים מקפלים אותנו
עד שאנחנו מתקמטים
קצת אנשים וקצת כמו תמונות
כל החיים במסגרות
אסור להאשים אותנו
זה הטבע זה אנחנו

אז אני שר לכל מי שכמוני
למרוששים שיום אחד יהיו שווים מיליונים
לכל מי שבגוף שלו משתוללים הורמונים
המוטיבציה הכי גדולה שלך תצמח מעוני
לכל מי שבדם שלו יש חלומות של ילד
וייכנס מהחלון כשייסגרו לו דלת
עומד שעות מול המראה ומדמיין את הדרך
חוזר לעיר שלך וכולם מריעים למלך

מקדיש את זה לכל מי שקשה לו עם מסגרת
זה לא אומר שאתה דפוק כי אתה חושב אחרת
לכל מי שבעצמות שלו האש בוערת
תחזיק חזק כי הרכבת הזאת לא עוצרת

אנחנו קצת אנשים וקצת כמו ניירות
כי מהצד אפשר לראות
איך החיים מקפלים אותנו
עד שאנחנו מתקמטים
קצת אנשים וקצת כמו תמונות
כל החיים במסגרות
אסור להאשים אותנו
זה הטבע זה אנחנו

קצת אנשים
(אני שר לכל מי שכמוני)
איך החיים מקפלים אותנו
(חולם על אור של זרקורים גם כשאין אור באופק)
קצת אנשים וקצת כמו תמונות
כל החיים במסגרות
(אבל אסור) להאשים אותנו
זה הטבע זה אנחנו

A Little Bit of People

We're a little bit of people and a little bit like papers
Because from the side you can see
How life folds us up
Until we're all wrinkled
A little bit of people and a little bit like pictures
Our whole lives in frames
You can't blame us
It's nature it's us

Once again, my mood's not right
Once again, putting off everything except my gratifications
And maybe everyone's right
I'm always walking on tightropes
And the water's deep below me
But I'm going head first until my pocket's full
Then I'll fulfill my dreams, maybe I'll plug up the cracks in my heart
Maybe I'll plug up the mouths of a few people I know
Just to see the ones that used to talk, now silent

Between being and not being
Genius to just an idiot
That's not exactly the life that they decide for you to live
Sometimes you're not living even though you have a pulse
Dreaming of the light of spotlights even when there's no light on the horizon

We're a little bit of people and a little bit like papers
Because from the side you can see
How life folds us up
Until we're all wrinkled
A little bit of people and a little bit like pictures
Our whole lives in frames
You can't blame us
It's nature it's us

So I sing to everyone who's like me
To the poor who'll be worth millions one day
To everyone whose body is raging with hormones
Your greatest motivation will grow out of poverty
To everyone who carries the dreams of a child in their blood
And will come in through the window when the door is closed to them
Stands in front of the mirror for hours and imagines the way
Returns to your city and everyone applauds the king

I dedicate this to everyone who has a hard time with frames
It doesn't mean you're crazy because you think differently
To everyone whose bones burn with fire
Hold on tight because this train doesn't stop

We're a little bit of people and a little bit like papers
Because from the side you can see
How life folds us up
Until we're all wrinkled
A little bit of people and a little bit like pictures
Our whole lives in frames
You can't blame us
It's nature it's us

A little bit of people
(I sing to everyone who's like me)
How life folds us up
(Dreaming of the light of spotlights even when there's no light on the horizon)
A little bit of people and a little bit like pictures
Our whole lives in frames
(But they mustn't) blame us
It's nature it's us