אגדת אופליה - Yehudit Ravitz перевод на немецкий

אגדת אופליה

שם עץ של ערבה רכון על מי הפלג
עלי הכסף משתקפים בתוך מראת גלים
לשם נשאה זרים פרחי אפור ותכלת
זרי סרפד ומרגנית וסחלבים סגולים

טיפסה היא על ענפי העץ הרוטטים מבעד
ביקשה לקלוע לראשו פרחים ועשב בר
אך יחד עם הזר נפלה אל מי הנחל
כשענף שוטה אחד בגד בה ונשבר

על פני המים שמלותיה נפרשו
כמו בת ים קטנה על גל
ואז נישאה לרגע על מימי הנחל המוצף
אופליה

לפתע את קולה נתנה בשיר לשניים
כאילו לא ידעה דבר על גודל אסונה
כאילו היא עצמה נולדה לחיות במים
כאילו מימים היו בנחל מעולם

אז שמלותיה רוו תוך רגע קט
במים שכבדו מרוב
ועם שיריה אז נפלה אל חיק המוות הרטוב
אופליה

Die Legende von Ophelia

Dort neigt sich ein Weidenbaum über das Wasser des Bachs,
Seine Silberblätter spiegeln sich im Spiegel der Wellen.
Dorthin flocht sie Kränze aus grauen und himmelblauen Blumen,
Kränze aus Nesseln, Margeriten und purpurnen Orchideen.

Sie kletterte auf des Baumes zitternde Zweige, mitten hindurch,
Wollte Blumen und Wildkräuter um seine Krone winden.
Doch mitsamt dem Kranz fiel sie ins Wasser des Bachs,
Als ein tückischer Ast sie verriet und brach.

Auf dem Wasser breiteten ihre Kleider sich aus,
Wie eine kleine Nixe auf der Welle.
Und dann trugen die Wasser des geschwollenen Bachs sie einen Augenblick lang,
Ophelia.

Plötzlich stimmte sie alte Weisen an,
Als wüsste sie nichts von ihres Unglücks Größe,
Als wäre sie selbst geboren, um im Wasser zu leben,
Als wär' der Bach von jeher ihr Element gewesen.

Dann sog ihr Kleid sich voll in einem Augenblick,
Von Wassern, die schwer wurden von der Fülle.
Und mit ihren Liedern sank sie dann in des nassen Todes Schoß,
Ophelia.