Текст и перевод песни יהודית רביץ - בלדה על אדון כמעט וגברת כבר

בלדה על אדון כמעט וגברת כבר

אדון כמעט אהב את הגברת כבר
הוא כמעט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר
החורף קר היה וכבר עבר
על אדון כמעט ועל גברת כבר

גברת כבר טיילה עם אדון כמעט
היא אהבה אותו, וכבר נתנה לו יד
הלילה חם היה ירח שט
על הגברת כבר ואדון כמעט

ועוד אביב חלף וסתיו נוסף נגמר
והאדון כמעט ראה בלב נשבר
כמה הפסיד כל השנים שלא אמר
את דבר אהבתו אל הגברת כבר

ועוד שנה חלפה ועוד שנה אחת
וגברת כבר שכבה על משכבה לבד
חושבת איך כמעט היה וכבר אבד
לגברת כבר ולאדון כמעט

ימים חלפו מאז לא השתנה דבר
אדון כמעט אהב את הגברת כבר
כמעט אמר לה זאת אבל הוא לא אמר
עכשיו כבר באמת היה קצת מאוחר

גברת כבר התגוררה בבית קט
כמעט שהתגורר בו גם האדון כמעט
עכשיו לא מתגורר פה אף אחד
לא הגברת כבר ולא אדון כמעט

Ballad of Mr. Almost and Miss Nearly

Mr. Almost loved Miss Nearly
He almost told her so, but he didn't
The winter was cold and it's already over
For Mr. Almost and Miss Nearly

Miss Nearly walked with Mr. Almost
She loved him, and already gave him her hand
The night was warm, the moon was floating
For Miss Nearly and Mr. Almost

And another spring passed and another autumn ended
And Mr. Almost saw with a broken heart
How much he lost in all the years he didn't say
The words of his love to Miss Nearly

And another year passed and another year went by
And Miss Nearly lay on her bed alone
Thinking how Almost was nearly and Already was gone
From Miss Nearly and Mr. Almost

Days passed since then, nothing changed
Mr. Almost loved Miss Nearly
Almost told her so but he didn't
Now it really was a little too late

Miss Nearly lived in a small house
Almost lived there too, Mr. Almost
Now nobody lives here anymore
Not Miss Nearly and not Mr. Almost