Текст и перевод песни יגאל בשן - פגישה לאין קץ

פגישה לאין קץ

כי סערת עליי, לנצח אנגנך
שווא חומה אצור לך, שווא אציב דלתיים
תשוקתי אלייך, ואליי גנך
ואלייך גופי סחרחר אובד ידיים

לספרים רק את החטא והשופטת
פתאומית לעד, עייני בך הלומות
עת ברחוב לוחם שותת שקיעות של פטל
תאלמי אותי לאלומות

אל תתחנני, אל הנסוגים מגשת
לבדי אהיה בארצותייך הלך
תפילתי דבר איננה מבקשת
תפילתי אחת והיא אומרת "הא לך!"

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהי ציווני שאת לעולליך
מעוני הרב שקדים וצימוקים

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת
שם רקיע לח את שיעולו מרעיד
שם שיקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים

ואני יודע כי לקול התוף
בערי מסחר חירשות וכואבות
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכינו זה מבין המרכבות

Rencontre infinie

Car la tempête s'est abattue sur moi, je te porterai à jamais dans mon cœur
En vain j'érige un mur pour toi, en vain je place des portes
Mon désir pour toi, et toi tu es mon jardin secret
Et vers toi mon corps vacille, perdant la force de ses mains

Aux livres je confie le péché et le juge
Soudain, à jamais, mes yeux te regardent avec passion
Alors que dans la rue un guerrier verse des couchers de soleil pourpres
Fais-moi ton lumière

Ne te supplie pas, pas à ceux qui se retirent du plateau
Seul, je serai dans tes terres lointaines
Ma prière ne demande rien
Une seule prière que je dis : "Voici, prends-moi !"

Jusqu'aux limites de la tristesse, jusqu'aux sources de la nuit
Dans les rues de fer vides et longues
Mon Dieu m'a commandé que tu sois à jamais à moi
De mon grand désir, des amandes et des raisins secs

Il est bon que ton cœur, encore une fois, soit saisi par ta main
N'aie pas pitié de lui dans sa hâte à courir
Ne le laisse pas s'assombrir comme une chambre
Sans les étoiles qui sont restées dehors

Là, la lune brûle comme un baiser de pâtissière
Là, le ciel se fend, sa toux tremble
Là, le caroubier laisse tomber une branche pour moi comme un foulard
Et je m'inclinerais devant elle et je la prendrais

Et je sais que au son du tambour
Dans les villes marchandes sourdes et douloureuses
Un jour, je tomberai encore, blessé à la tête, pour cueillir
Notre sourire, parmi les chars