מכתם לדוד - Yosef Karduner перевод на немецкий

מכתם לדוד

הֲרֵינִי מְקַשֵׁר עַצְמִי
בַּאֲמִירַת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִי תהלים אֵלּוּ
לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ
וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר,
קְדוֹשִׁים אָשֵׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה
וּבִפְרָט לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ
צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם
נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה
רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא
שגילה תיקון זה

לְכוּ נְרננה לַאֲדֹנָי, נָריעה לְצוּר יִשָׁעֲנוּ.
נְקַדְמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִירוֹת נָריעַ לוֹ.
כִּי אֵל גָּדוֹל יהֹוָה וּמֶלך גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים.

הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת
וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי.
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא ושׁכִינְתֵּיה,
בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ,
עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעֶלָם,
בְּשֵּׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.

מִכְתָּ֣ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֜֗ל
כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ:
אָמַ֣רְתְּ לַֽ֖יהֹוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה
ט֜וֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ:
לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה
וְ֜אַדִּירֵ֗י כָּל־חֶפְצִי־בָֽם:
יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֘ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ
בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם
וּבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֜מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי:
יְֽהֹוָ֗ה מְנָ֣ת חֶלְקִ֣י וְכוֹסִ֑י
אַ֜תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי:
חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִ֖י בַּנְּעִמִ֑ים
אַף־נַֽ֜חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי:
אֲבָרֵ֣ךְ אֶת־יְ֖הֹוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי
אַף־לֵ֜יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי:
שִׁוִּ֬יתִי יְהֹוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד
כִּ֥י מִ֜ימִינִ֗י בַּל־אֶמּֽוֹט:
לָכֵ֚ן שָׂמַ֣ח לִ֖בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י
אַף־בְּ֜שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח:
כִּ֚י לֹא־תַֽעֲזֹ֣ב
נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל
לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲ֜סִֽידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת:
תּֽוֹדִיעֵנִי֘ אֹ֪רַח חַ֫יִּ֥ים
שׂ֣בַע שְׂ֖מָחוֹת
אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת
בִּימִֽינְךָ֣ נֶֽצַח:

Ein Psalm Davids

Ich verbinde mich
beim Sprechen dieser zehn Psalmen
mit allen wahren Gerechten unserer Generation
und mit allen wahren Gerechten, die im Staub ruhen,
den Heiligen, die im Lande sind,
und besonders mit unserem heiligen Rabbi,
dem Gerechten, dem Fundament der Welt,
dem fließenden Strom, der Quelle der Weisheit,
Rabbi Nachman Ben Feiga,
der diese Korrektur offenbarte.

Kommt, lasst uns dem HERRN zujubeln, lasst uns jauchzen dem Fels unseres Heils.
Lasst uns vor sein Angesicht treten mit Danken, mit Lobliedern lasst uns ihm zujubeln.
Denn ein großer Gott ist der HERR und ein großer König über alle Götter.

Ich bereite meinen Mund vor, um zu danken,
zu preisen und meinen Schöpfer zu rühmen.
Zum Zwecke der Vereinigung des Heiligen, gepriesen sei Er, und Seiner Schechina,
in Ehrfurcht und Liebe,
durch den, der verborgen und unerkannt ist,
im Namen ganz Israels.

Ein Psalm Davids. Behüte mich, Gott,
denn ich suche Zuflucht bei dir.
Ich sagte zum HERRN: Du bist mein Herr,
mein Glück liegt allein in dir.
Zu den Heiligen, die im Lande sind,
und den Edlen, an denen ich all mein Gefallen habe.
Vermehren werden sich die Schmerzen derer, die einem anderen Gott nacheilen.
Ich will ihre Trankopfer von Blut nicht ausgießen
und ihre Namen nicht auf meine Lippen nehmen.
Der HERR ist mein Erbteil und mein Becher;
Du, meine Liebste, hältst mein Los.
Die Lose sind mir lieblich gefallen,
ja, mein Erbe gefällt mir sehr.
Ich preise den HERRN, der mich beraten hat;
auch nachts mahnen mich meine Nieren.
Ich habe den HERRN stets vor Augen;
weil Er zu meiner Rechten ist, werde ich nicht wanken.
Darum freut sich mein Herz, und meine Seele jubelt;
auch mein Fleisch wird sicher wohnen.
Denn Du wirst meine Seele nicht
dem Totenreich überlassen,
wirst nicht zulassen, dass Dein Getreuer die Grube sieht.
Du wirst mich den Weg des Lebens lehren;
Fülle von Freuden ist
vor Deinem Angesicht, Wonne
in Deiner Rechten ewiglich.