Текст и перевод песни Yossi Banai - ערב עירוני

ערב עירוני

שקיעה ורודה בין הגגות
אספלת כחול מלמטה
עיני נשים נוגות נוגות אומרות
לערב למה באת

הפנסים פרחי העיר
מלבלבים באור ניחוח
אביב חשמל עצוב בהיר
משיכרונו אסור לברוח

הוא רק יתום ורק תמים
נולד לרגע ואיננו
בין הלילות והימים
הוא בא לזרוח בינינו

הוא רק יתום ורק תמים
נולד לרגע ואיננו
בין הלילות והימים
הוא בא לזרוח בינינו

בין הימים והלילות
לנאות מראה כחולים נלך נא
כל נשמותינו הבלות
שם עשב דשא תלחכנה

נפנוף שלום ילדה פתיה
את חיוכה נשא האוטו
מה שהיה ולא היה נדמה
כמו ישוב להיות עוד

כעת אני מאוד אחד
ומסתכל מאד בשקט
איך הלבנה חולצת שד
מקיר הבית שמנגד

כעת אני מאוד אחד
ומסתכל מאד בשקט
איך הלבנה חולצת שד
מקיר הבית שמנגד

גופי נקטן ומתנמך
אבל ראשי כל כך גבוה
עד שאפילו אם אלך
לא אתבונן לאן אבואה

שקיעה ורודה על סף הרחוב
ורחוב כמנהרה של תכלת
מי שיגיע עד הסוף
ירצה לבכות מרוב תוחלת

שקיעה ורודה על סף הרחוב
ורחוב כמנהרה של תכלת
מי שיגיע עד הסוף
ירצה לבכות מרוב תוחלת

שקיעה ורודה בין הגגות
אספלת כחול מלמטה
עיני נשים נוגות נוגות אומרות
לערב למה באת

Urban Evening

Pink sunset between the roofs
Blue asphalt below
Sad, sad women's eyes say
Oh, evening, why have you come

The city's flower-shaped lanterns
Are blossoming with light and fragrance
A sad, bright electric spring
Intoxicates us, forbidding escape

He is just an orphan and innocent
Born for a moment and now he is gone
Between the nights and the days
He came to shine among us

He is just an orphan and innocent
Born for a moment and now he is gone
Between the nights and the days
He came to shine among us

Between the days and the nights
Let us go to the blue-mirrored meadows
All our expiring souls
There will lick the grass

A wave of farewell, a silly girl
The car carried away your smile
What was and was not seems
As if it will still be

Now I am very much alone
And looking very quietly
As the moon undresses a breast
From the wall of the house across the way

Now I am very much alone
And looking very quietly
As the moon undresses a breast
From the wall of the house across the way

My body is shrinking and bowing
But my head is so high
That even if I should go
I will not look where I may arrive

A pink sunset on the edge of the street
And a street like a tunnel of azure
He who reaches the end
Will want to cry from so much hope

A pink sunset on the edge of the street
And a street like a tunnel of azure
He who reaches the end
Will want to cry from so much hope

Pink sunset between the roofs
Blue asphalt below
Sad, sad women's eyes say
Oh, evening, why have you come