Adif Lishtok - kinderlach перевод на немецкий

Adif Lishtok

לפעמים יש אנשים לא יודעים ומדברים יש ימים
שמנשים מעצמם לברוח ולפעמים כשלא רוצים
דווקא אז הם מבימים שוב קמים ולא נותנים אותם
למרוח ולא אל תשקר לי למה שתגיד לי כל מה
שרציתי אין עוד מה לומר עדיף לשתוק לא לנסות
למחוק ולתקן אולי את מה שעוד נותר
ולפעמים אני תמים אבל לא תמיד אני לא מבין
התירוצים כבר לא עוזרים אני לא שוכח
בבוא היום כשאגדל אז אבדוק ואז אשאל בתוך
ליבי הכול נשמה אני צורח
ולא אל תשקר לי למה שתגיד לי כל מה שרציתי
אין עוד מה לומר עדיף לשתוק לא לנסות למחוק ולתקן אולי את מה שעוד נותר
אני לא אוהב שמשקרים לי כל היום הם מסתירים לי את האמת
לא מספרים לי כאן בפנים תפסיקו לדמיין שכל הילדים
לא מבינים הרי מחר את העתיד רק הם רואים לא לא זה
לא עוזר לא מסדר תתפשר תוונר ןיש לי עוד הרבה תמיד
מה להגיד מה לספר אבל אז זה לשיר אני לא אוכל
ולא אל תשקר לי למה שתגיד לי כל מה שרציתי אין עוד
מה לומר עדיף לשתוק לא לנסות למחוק ולתקן אולי את מה שעוד נותר

Manchmal ist es besser zu schweigen

Manchmal wissen es die Leute nicht und reden doch, es gibt Tage
da will man vor sich selbst fliehen, und manchmal, wenn man es nicht will,
gerade dann zwingen sie dich, stehen wieder auf und lassen sich nicht
unterkriegen. Und lüg mich nicht an, warum solltest du mir all das sagen,
was ich hören wollte? Es gibt nichts mehr zu sagen, es ist besser zu schweigen, nicht zu versuchen,
auszulöschen und zu reparieren, vielleicht das, was noch übrig ist.
Und manchmal bin ich naiv, aber nicht immer verstehe ich es nicht,
die Ausreden helfen nicht mehr, ich vergesse nicht.
Wenn ich eines Tages groß bin, werde ich nachforschen und dann fragen, in meinem
Herzen ist alles Seele, ich schreie.
Und lüg mich nicht an, warum solltest du mir all das sagen, was ich hören wollte?
Es gibt nichts mehr zu sagen, es ist besser zu schweigen, nicht zu versuchen auszulöschen und zu reparieren, vielleicht das, was noch übrig ist.
Ich mag es nicht, wenn man mich anlügt, den ganzen Tag verbergen sie vor mir die Wahrheit,
erzählen es mir nicht, hier drinnen. Hört auf, euch einzubilden, dass alle Kinder
nichts verstehen, denn morgen sehen nur sie die Zukunft. Nein, nein, das
hilft nicht, es ordnet sich nicht, geh Kompromisse ein, gib nach, und ich habe immer noch viel
zu sagen, zu erzählen, aber dann kann ich es nicht singen.
Und lüg mich nicht an, warum solltest du mir all das sagen, was ich hören wollte? Es gibt nichts mehr
zu sagen, es ist besser zu schweigen, nicht zu versuchen auszulöschen und zu reparieren, vielleicht das, was noch übrig ist.