Текст и перевод песни Eyal Golan - זר כיסופים

זר כיסופים

זר כיסופים קטפתי לעת ערב
צרור מכתבים הבאתי ריחני
שברי מילים שלא יבשו עדיין
מילים אשר הקריבה דמעתי
זר כיסופים ערגתי לעינייך
שזרתי בו את כל געגועי
סליחה שנרקמה מדמעותייך
ועוד אחת נשאתי בידי
וקולי נמלא געגועים
מה הייתי לך ואת נדרשת
האם חמלה או שיח קוצים
האם פריחה יפה או שלכת
ויומי נמלא בחרטה
מה הייתי לך ואת נעצבת
דמותך הותירה בי חולשה
והיא כל כך יפה אך נעזבת
זר כיסופים הבאתי לעת ערב
צרור מכתבים הוא מוכי גורל
חלקת אוהב הבאתי עד אלייך
את ריח הכאב אשר נמהל
זר של קנאה הבאתי מגני
שזרתי לכבודך כל כוחותי
והסליחה הבאתי עימדי
ועוד אחת ערמו לך לילותי
וקולי נמלא געגועים
מה הייתי לך ואת נדרשת
האם חמלה או שיח קוצים
האם פריחה יפה או שלכת
ויומי נמלא בחרטה
מה הייתי לך ואת נעצבת
דמותך הותירה בי חולשה
והיא כל כך יפה אך נעזבת
ויומי נמלא בחרטה
מה הייתי לך ואת נעצבת
דמותך הותירה בי חולשה
והיא כל כך יפה אך נעזבת
זר כיסופים קטפתי לעת ערב
.צרור מכתבים הוא מוכי גורל

A Bouquet of Longings

A bouquet of longings I picked at dusk
A fragrant bundle of letters I brought
Fragments of words still wet
Words that my tears consecrated
A bouquet of longings I yearned for your eyes
I entwined all my longing in it
A forgiveness woven from your tears
And another one I carried in my hand
And my voice swelled with longing
What was I to you when you were in need?
Was I compassion or a thicket of thorns?
Was I a beautiful bloom or a wilted leaf?
And my days were consumed by regret
What was I to you when you were grieved?
Your image left me so weak
And it was so beautiful, yet abandoned
A bouquet of longings I brought at dusk
A bundle of letters, it is fate-stricken
A lover's portion I brought to you
The scent of pain that lingers
A bouquet of jealousy, I brought from my garden
I entwined all my strength for you
And I brought the forgiveness with me
And another one my nights heaped upon you
And my voice swelled with longing
What was I to you when you were in need?
Was I compassion or a thicket of thorns?
Was I a beautiful bloom or a wilted leaf?
And my days were consumed by regret
What was I to you when you were grieved?
Your image left me so weak
And it was so beautiful, yet abandoned
And my days were consumed by regret
What was I to you when you were grieved?
Your image left me so weak
And it was so beautiful, yet abandoned
A bouquet of longings I picked at dusk
A bundle of letters, it is fate-stricken