Starter (סטארטר) - אהוד בנאי перевод на немецкий

Starter (סטארטר)

ישבתי אצל סטארטר עם מיכה השקט
כמו כל יום שלישי אחר הצהריים
לסטארטר היה מבט מאוד מסוים
יש על מה לדבר, אמרו העיניים.
בין הילדים לבינינו גילה מסתובבת
מלטפת את סטארטר מחייכת בשקט
היא אוהבת אותו אהבה מטורפת
בשבילו היא מוכנה עיניים לתת.
סטארטר פתח ואמר שבעצם
החיים שלנו עכשיו זה לא פה ולא שם
נכון, לא חסר לנו כלום
אבל לחיות בקטן זה לא לעניין.

"מדובר בשוד כספות,
מכה אחת ויחידה לכל החיים,
ויש לי איש מבפנים, המאבטח,
זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח."

והזמן נוסע, כי זה מה שזמן אמור לעשות
הזמן נוסע, כי זמן הוא זמן ואין הפסקות.

"זה שהמאבטח הוא לא משלנו", אמרתי
"זה יביא צרות, זה יעשה בלגן."
"אתה חייב להודות", חתכה אותי גילה
"שסטארטר גאון וזו תוכנית לעניין."
יום לפני המבצע אשתי קצת בלחץ
היא לא שקטה, היא אומרת, ואני מתעצבן,
"תסתכלי על גילה", אני אומר לה, "תסתכלי על גילה"
וואלאק סטארטר הגאון ידע עם מי להתחתן.

והזמן נוסע...

השוד דפק כמו שעון בלי שום תקלות
כל הדרך הביתה לא הפסקנו לצחוק
אמרתי לאשתי שתתחיל לארוז
עוד יומיים שלושה עפים לניו יורק.

שעה לפני הטיסה דפיקה בדלת
עוצרים את שלושתנו ויש חקירה
"זה המאבטח שלך!", צעקתי על סטארטר,
"אמרתי לכם הוא יביא משטרה!".

והזמן נוסע...

עשר שנים בפנים לא ראיתי את סטארטר
לא שמעתי מגילה וגם לא מהשקט
כשיום אחרי השחרור בא וסיפר לי
את מה שקרה שם באמת:
"השוטר שעצר את שלושתנו
התקדם בחיים, היום הוא ראש תחנה
ולאשתו היפה, לא תאמין, קוראים גילה
אנחנו היינו מתנת חתונה..."
והזמן נעצר לכמעט דקותיים
הזמן נעצר ועמד גם הלב
יצאתי החוצה, תפסתי מונית
וטסתי לבקר את סטארטר הכואב.
בהתחלה הוא לא העיז להביט לי בעיניים
אחר כך הרים את הראש וחייך
"הכסף וגילה הלכו", הוא אמר,
"אבל איפה הזמן שהלך, איפה הזמן שהולך..."

הזמן נוסע...

Starter (Стартер)

Ich saß bei Starter mit Micha, dem Stillen,
wie jeden Dienstagnachmittag.
Starter hatte einen ganz bestimmten Blick,
es gibt was zu besprechen, sagten seine Augen.
Zwischen den Kindern und uns dreht sich Gila,
streichelt Starter, lächelt leise.
Sie liebt ihn mit einer verrückten Liebe,
für ihn würde sie ihre Augen geben.
Starter begann und sagte, dass eigentlich
unser Leben jetzt weder hier noch dort ist.
Stimmt, uns fehlt es an nichts,
aber klein zu leben ist nicht der Sinn der Sache.

"Es geht um einen Tresorraub,
ein einziger Coup für das ganze Leben,
und ich habe einen Mann drinnen, den Wachmann,
es ist wirklich, als würde man einfach mit dem Schlüssel reingehen."

Und die Zeit vergeht, denn das ist, was die Zeit tun soll,
die Zeit vergeht, denn Zeit ist Zeit und es gibt keine Pausen.

"Dass der Wachmann nicht einer von uns ist", sagte ich,
"das wird Ärger bringen, das wird Chaos verursachen."
"Du musst zugeben", schnitt Gila mich ab,
"dass Starter ein Genie ist und das ein guter Plan ist."
Einen Tag vor der Aktion ist meine Frau etwas gestresst,
sie ist nicht ruhig, sagt sie, und ich werde wütend,
"Schau dir Gila an", sage ich zu ihr, "schau dir Gila an",
wirklich, Starter, das Genie, wusste, wen er heiraten sollte.

Und die Zeit vergeht...

Der Raub lief wie am Schnürchen, ohne Pannen,
den ganzen Weg nach Hause haben wir nicht aufgehört zu lachen,
ich sagte meiner Frau, sie soll anfangen zu packen,
in zwei, drei Tagen fliegen wir nach New York.

Eine Stunde vor dem Flug klopft es an der Tür,
sie verhaften uns drei und es gibt eine Untersuchung.
"Das ist dein Wachmann!", schrie ich Starter an,
"Ich habe euch gesagt, er wird die Polizei holen!"

Und die Zeit vergeht...

Zehn Jahre drinnen habe ich Starter nicht gesehen,
nichts von Gila gehört und auch nichts von dem Stillen.
Als er einen Tag nach der Entlassung kam und mir erzählte,
was dort wirklich passiert ist:
"Der Polizist, der uns drei verhaftet hat,
ist im Leben vorangekommen, heute ist er Stationsleiter,
und seine schöne Frau, du wirst es nicht glauben, heißt Gila,
wir waren ein Hochzeitsgeschenk..."
Und die Zeit blieb für fast zwei Minuten stehen,
die Zeit blieb stehen und auch das Herz.
Ich ging hinaus, nahm ein Taxi
und raste los, um den schmerzgeplagten Starter zu besuchen.
Am Anfang wagte er nicht, mir in die Augen zu sehen,
dann hob er den Kopf und lächelte.
"Das Geld und Gila sind weg", sagte er,
"aber wo ist die Zeit geblieben, wo ist die Zeit, die vergeht..."

Die Zeit vergeht...