Текст и перевод песни אביגדור גביש - אדישות

אדישות

ליבי אטום בקרבי
אדיש למציאות
הבורחת ללא הפסק
מחכה שיגאלוני
בעל כורחי
נותן לעגלת החיים
העמוסה לעייפה לנווטני
להושיעני בדרכה שלה
מכוסה בקליפות
עקשנות וגאווה
רגש אצור
בתחושת הכלום

לעבור על ידם להביט מנגד
לא לגעת לחוש לחשוש לפחד
להימנע ושוב לברוח

איפה שמחת החיים
התלהטות הלב ששקע במצולות
איפה הלב הפועם המעיין הגועש
שסחף והצית לבבות

גופי כבד בנפשי
נושא בעומסי
המקברים ללא רחם
מצפה שיתירוני
מעונשי הזה
נותן לחומות החיים
המחסמים דרכי לנתבני
להובילני בכוחם המר
יוצר עולמות
ייאוש וחרדה
רגש לכוד
בתחושת טרוף
לעבור על ידם להביט מנגד
לא לגעת לחוש לחשוש לפחד
להימנע ושוב לברוח

איפה שמחת החיים
התלהטות הלב ששקע במצולות
איפה הלב הפועם המעיין הגועש
שסחף והצית לבבות
איפה שמחת החיים
התלהטות הלב ששקע במצולות
איפה הלב הפועם המעיין הגועש
שסחף והצית לבבות

Apathy

My heart is stone within me,
Indifferent to reality,
That escapes ceaselessly.
Waiting to be redeemed,
Against my will.
Letting the cart of life,
Heavy and weary, navigate me,
To rescue me in its own way.
Covered in shells
Of stubbornness and pride,
Emotion trapped
In a sense of nothingness.

To pass them by, to look away,
Not to touch, to feel, to fear, to dread,
To avoid and again to run away.

Where is the joy of life,
The burning of the heart that sunk into the depths?
Where is the beating heart, the gushing spring,
That swept away and ignited hearts?

My body heavy, my soul burdened,
Carrying the loads
That bury without mercy.
Waiting to be released
From this punishment.
Letting the walls of life,
The barriers in my path, guide me,
To lead me with their bitter force.
Creating worlds
Of despair and anxiety,
Emotion confined
In a sense of madness.
To pass them by, to look away,
Not to touch, to feel, to fear, to dread,
To avoid and again to run away.

Where is the joy of life,
The burning of the heart that sunk into the depths?
Where is the beating heart, the gushing spring,
That swept away and ignited hearts?
Where is the joy of life,
The burning of the heart that sunk into the depths?
Where is the beating heart, the gushing spring,
That swept away and ignited hearts?