Текст песни и перевод на английский אהוד בנאי - זמנך עבר

זמנך עבר

בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון
למסיבת פורים
ווקסמן עמד בפינה מבוייש,
זה היה לפני שהוא התחיל עם הנדודים.
"חשבתי שאתה בהודו" אמרתי לו
"אני בהודו" הוא אמר
"וגם אתה עכשיו בהודו
אתה לא מרגיש מוזר?!
אנחנו כאן אורחים לרגע
הבט סביב,
זאת לא המסיבה שלנו,
אתה מקשיב?"
"אני מקשיב" אמרתי לו
"וזה באמת שיר לא מוכר"
"נכון מאד" אמר לי ווקסמן -
"זמנך עבר".

בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון
לטיול שנתי
רוזמן נעלם עם הטייפ הנייד,
פתאום שמעתי אייבי-רוד בין השיחים,
"המשאית לא תחכה" קראתי לו
"שיסעו כבר!" הוא אמר
"אני לא זז מכאן עד סוף הצד
זה קטע נהדר!
אנחנו כאן אורחים לרגע
הבט סביב,
זאת לא המשאית שלנו
אתה מקשיב?"
"אני מקשיב" אמרתי לו
"אבל מתחיל להיות לי קר"
"להתראות" אמר לי רוזמן -
"זמנך עבר"

בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון
ולא הכנתי שיעורים.
פיקסמן מזיע, רמז לי לבוא,
הוא רצה שנסתלק אליו לשמוע תקליטים.
"הפעמון כבר מצלצל" אמרתי לו
"שיצלצל" הוא אמר
"אין בכלל ממה לפחד
הכל כבר עבר,
אנחנו כאן אורחים לרגע
הבט סביב,
זה לא הפעמון שלנו,
אתה מקשיב?"
"אני מקשיב" אמרתי לו
"וזה חלום כל כך מוזר"
"תתעורר" אמר לי פיקסמן -
"זמנך עבר".

Your Time Has Passed

In my dream, I returned to high school,
to the Purim party.
Waxman stood in the corner, embarrassed,
it was before he started his wanderings.
"I thought you were in India," I told him.
"I am in India," he said,
"and you are in India now too.
Don't you feel strange, my love?
We are only guests here for a moment.
Look around,
this is not our party.
Are you listening, darling?"
"I'm listening," I told him,
"and this is really an unfamiliar song."
"Quite right," Waxman said to me,
"your time has passed."

In my dream, I returned to high school,
on a field trip.
Rozman disappeared with the portable tape player,
suddenly I heard Abbey Road from the bushes.
"The truck won't wait," I called to him.
"Let them go!" he said,
"I'm not moving from here until the end of the side.
This is a great track, sweetheart!
We're only guests here for a moment.
Look around,
this isn't our truck.
Are you listening, my dear?"
"I'm listening," I told him,
"but I'm starting to get cold."
"Goodbye," Rozman said to me,
"your time has passed."

In my dream, I returned to high school,
and I hadn't done my homework.
Piksman, sweating, signaled me to come over,
he wanted us to sneak off to his place to listen to records.
"The bell is already ringing," I told him.
"Let it ring," he said,
"there's nothing to be afraid of at all.
It's all over now, honey.
We are only guests here for a moment.
Look around,
this isn't our bell.
Are you listening, my love?"
"I'm listening," I told him,
"and this is such a strange dream."
"Wake up," Piksman said to me,
"your time has passed."