Текст и перевод песни Aya Korem - אוטוביוגרפיה

אוטוביוגרפיה

איה כורם
מילים ולחן: איה כורם

ב- 68' עזבתי את הבית
אחרי שהיה לנו ריב
הוא צדק כשאמר "הילדה לא שומעת",
אני צרחתי שהוא לא מקשיב
ועליתי למעלה לקחת מעיל
ורציתי לבחור לי תקליט
של ג'ניס או ג'ואן, אפילו היום,
אני לא מצליחה להחליט

לחצות את ויומינג לקח לי יומיים,
ואז איידהו ואז נוודה
כל הדרך בטרמפים שהצלחתי לתפוס,
קילומטר או שניים לבד
לקליפורניה הגעתי באמצע הלילה,
אחרי שבוע באותם הבגדים
ובחושך אני לא הצלחתי
לראות לא פרחים וגם לא ילדים

אחרי כמה ימים שביליתי ברחוב
פגשתי כמה בחורים
הם נראו לי בסדר והייתי רעבה,
אז הלכנו לאיפה שהם גרים
לאחד קראו ג'ורג' על שם הנשיא,
וחוץ ממנו היו שמה שניים
אחד שסחב נרתיק ריק של גיטרה,
השני ניסה לשלוח ידיים

הוא אמר שהאנשים הקטנים זה אני ואתה
הוא אמר שצריך לחפש את האמת,
לא ידעתי שאיבדנו אותה
ועד אז לא היה לי מושג
שתולים בי כאלו תקוות
ומאז עד היום לא מצאתי מקום,
לא קיבלתי את כל התשובות

מסתבר שהם גרו במן בית נטוש,
כנראה שעם עוד אנשים
וניגנו שם תקליט של ה"ג'פרסון איירפליין",
אני זוכרת שזה נראה לי מרשים
הייתה שם בלונדינית יפה
שהקריאה שירים של ג'ק קרואק בקול
אז לא ידעתי של מי השירים
אבל התביישתי לשאול

הוא אמר שהאנשים הקטנים...

ג'ורג' נתן לי קצת לעשן
אבל אני לא רציתי לשכב
הוא התעצבן ואני קצת בכיתי,
כי רציתי למצוא חן בעיניו
הוא אמר שהאנשים הקטנים
נותנים את הכוח לאנשים הגדולים
אחרי כמה חודשים הוא גויס
ונפצע ומאז בכיסא גלגלים

עברו שלושה שבועות ושלחתי מכתב,
כדי שאמא תדע מה קרה
שרק לא תדאג לי ורק שתזכור
שגם היא פעם הייתה צעירה
וחתמתי למטה אהבה ושלום
ואת כל הדברים הטובים
ולאבא כתבתי תודה על הכל
ושאולי יום אחד הוא יבין

הוא אמר שהאנשים הקטנים...

וכל המילים, וכל הסמלים,
כל הפרחים הנבולים
וכל הימים, כל הסמים,
כל השירים התמימים
וכל השנים, כל הפנים
וכל הבנים היפים ביותר
מלחמה לא קובעת עם מי כאן הצדק,
היא קובעת רק מי ישאר

הוא אמר שהאנשים הקטנים...

Autobiography

Aya Korem
Words and music: Aya Korem

In '68 I left home
After we had a fight
He was right when he said, "The girl's not listening"
I screamed that he's not listening
And went upstairs to get a coat
And I wanted to pick a record
By Janis or Joan, to this day
I can't quite make up my mind

It took me two days to cross Wyoming
And then Idaho and then Nevada
All the way by hitching
A mile or two on my own
I got to California in the middle of the night
After a week in the same clothes
But in the dark I couldn't
See neither flowers nor children

After a few days on the streets
I met some guys
They looked alright and I was hungry
So we went where they lived
One was called George, after the president
And besides him there were two more
One carried an empty guitar case
The other one tried to put his hands on me

He said the little people are you and me
He said we got to search for the truth
I didn't know we lost it
And until then I had no idea
Such hopes are planted in me
And since then and to this day I haven't found a place
I haven't got all the answers

It turned out they lived in a kind of abandoned house
Probably with more people
And they played a record by the Jefferson Airplane
I remember thinking it was impressive
There was a beautiful blonde girl
Reading poems by Jack Kerouac aloud
I didn't know whose poems they were
But I was too ashamed to ask

He said the little people...

George gave me a bit to smoke
But I didn't want to sleep with him
He got angry and I cried a little
Because I wanted to find favor in his eyes
He said the little people
Give the power to the big people
After a few months he was drafted
And got injured and has been in a wheelchair ever since

Three weeks went by and I sent a letter
So Mother would know what had happened
Only not to worry about me and only to remember
That she was once young too
And I signed at the bottom love and peace
And all good things
And to Father I wrote thank you for everything
And that maybe one day he would understand

He said the little people...

And all the words, and all the symbols
All the withered flowers
And all the days, all the drugs
All the naive songs
And all the years, all the faces
And all the most beautiful boys
War doesn't determine who is right here
It only determines who will remain

He said the little people...