Текст и перевод песни Aya Korem - Ani Lo Rotze Lishkoah

Ani Lo Rotze Lishkoah

הם יצאו החוצה יחד לגשם.
מכונית עוברת שטפה את אלכס בגל אדיר של מים עכורים.
"טוב, אתה לא יכול להסתובב ככה", אמרה לאורה.
"אתה תחטוף דלקת ריאות. בוא, תעלה אלינו, אנחנו גרים ממש קרוב".

דניאל, החבר של לאורה, פתח להם את הדלת,
ובלי לומר מילה הנחה את אלכס לכיוון התנור.
הוא נתן לו מגבת ובגדים נקיים להחלפה ומזג לשלושתם יין.
דניאל היה ידען, נדיב ומשעשע והוא היה כרוך אחרי לאורה.
הוא סיפר שמהרגע הראשון שפגש את לאורה במסיבה,
הוא הרגיש שהוא מכיר אותה, שהם איכשהו, שייכים האחד לשניה.
אלכס חשב שאולי הוא אמור לקנא, אבל זה באמת היה סיפור יפה.

אחרי ארוחת הערב, דניאל הביא איתו מהחדר השני מכונה שדמתה מאוד למכונה
של אלכס. לאורה נעצה בו מבט מתחנן, אבל דניאל הרכיב אותה,
עצם את עיניו, המתין כמה שניות עד שנשמע צפצוף קצר ונדלק אור ירקרק.
הוא הסיר את המכונה.
הוא הבחין באלכס המתבונן בו. "רוצה?" שאל.
"זה בסדר", אמר אלכס, "אני לא רוצה לשכוח יותר כלום".
"על מה אתה מדבר?", תמה דניאל, "זה לא בשביל לשכוח!".
לאורה כעסה, "אלכס לא צריך מחשבות של אף אחד,
יש לו מספיק משל עצמו, אולי תיקח את הדבר הזה מכאן?"
"לא! רגע! למה אתה מתכוון?" דרש אלכס,
"אתה לא שוכח שום דבר!? אז מה המכונה הזאת עושה?"
דניאל חייך, "את ההיפך בדיוק".

I Don't Want to Forget Anymore

They went outside together in the rain.
A passing car showered Alex with a mighty wave of murky water.
"Well, you can't walk around like that," said Laura.
"You'll catch pneumonia. Come on, come up to my place, we live just around the corner."

Daniel, Laura's boyfriend, opened the door for them,
and without a word led Alex straight to the heater.
He gave him a towel and some dry clothes to change into, and poured some wine for all three of them.
Daniel was knowledgeable, generous and funny, and he was devoted to Laura.
He told her that from the moment he met Laura at a party,
he felt like he already knew her, that somehow they belonged together.
Alex thought that perhaps he should be jealous, but it really was a beautiful story.

After dinner, Daniel brought a machine into the room from another room that looked very much like Alex's machine.
Laura gave him a pleading look, but Daniel put it together,
closed his eyes, waited a few seconds until he heard a short beep and a greenish light came on.
He took the machine off.
He noticed Alex watching him. "Do you want to?" he asked.
"It's okay," Alex said, "I don't want to forget anything anymore."
"What are you talking about?" Daniel wondered. "It's not for forgetting!"
Laura was angry, "Alex doesn't need anyone else's thoughts,
he has enough of his own. Maybe you could just take that thing out of here?"
"No! Wait! What do you mean?" Alex demanded,
"You don't forget anything!? So what does this machine do?"
Daniel smiled, "Quite the opposite."