Текст и перевод песни Aya Korem - עשרים וחמש

עשרים וחמש

מילים ולחן: איה כורם

הוא זורק לי אבנים קטנות בלילה לחלון
כשאני כבר בפיג'מה ושוכבת במיטה
ואם הייתי עייפה עכשיו כבר לא אוכל לישון
הוא בא לתלות כאן רסיסים קטנים של טל

אני קצת חוששת, מטפסת לחלון לאט
עכשיו רק להניח את הרגל באויר
והוא צוחק ממני קצת, אבל לי זה לא אכפת
ורק לתת לו יד לעוף מעל העיר

הוא לא יבוא הלילה לחלון
משומקום הוא שוב שומע קול תיקתוק שעון
והוא כבר לא קורא לי
רק לפעמים אולי לוחש
וגם אני כבר לא ילדה בת עשרים וחמש

אל ההרים הרחוקים ואל היערות
אל כל המקומות האחרים
מעבר למשק כנפי הציפורים המוזרות
האגמים הירוקים הזוהרים

הוא לא יבוא הלילה לחלון
משומקום הוא שוב שומע קול תיקתוק שעון
והוא כבר לא קורא לי
רק לפעמים אולי לוחש
וגם אני כבר לא ילדה בת עשרים וחמש

אבק פיות לא יעזור שום קסם בעולם
והוא מזמן כבר לא נלחם בשודדים
הוא עף גבוה ורחוק, הוא לא חוזר אלי משם
לבד עם כל הילדים האבודים

הוא לא יבוא הלילה לחלון
משומקום הוא שוב שומע קול תיקתוק שעון
והוא כבר לא קורא לי
רק לפעמים אולי לוחש
וגם אני כבר לא ילדה בת עשרים וחמש

Twenty-Five

Words and music: Aya Korem

He throws small stones at my window at night
When I'm already in my pajamas and lying in bed
And if I were tired now, I could no longer sleep
He comes to hang small fragments of dew here

I'm a little scared, climbing slowly to the window
Now just put your foot in the air
And he laughs at me a little, but I don't care
And just give him his hand to fly over the city

He won't come to my window tonight
From nowhere he hears the sound of a ticking clock again
And he doesn't call me anymore
Only sometimes maybe whispers
And I'm no longer a twenty-five-year-old girl

To the distant mountains and to the forests
To all the other places
Beyond the wingspan of strange birds
The glowing green lakes

He won't come to my window tonight
From nowhere he hears the sound of a ticking clock again
And he doesn't call me anymore
Only sometimes maybe whispers
And I'm no longer a twenty-five-year-old girl

Fairy dust will not help any magic in the world
And he has long since stopped fighting bandits
He flies high and far, he will not return to me from there
Alone with all the lost children

He won't come to my window tonight
From nowhere he hears the sound of a ticking clock again
And he doesn't call me anymore
Only sometimes maybe whispers
And I'm no longer a twenty-five-year-old girl