רגע דל - איתמר שוחט перевод на немецкий

רגע דל

הם כולם אומרים לי אף אחד
אמ לא יכול לעשות את זה כמוך ואתה
אל תשכח שאתה לא כל זה
אמ יש מצב שלא עליך האשמה
כבר אני בתוך הבוץ מער
בולת ענקית ואינסופית וזה שואב לשם הכל
כמו ספגטי לתוך פה של ילד
תנקה תרוטב ותלמד איך לאכול
החיים לימדו אותי שכלום ו
יש מצב גדול שמקבלים תך במבט עקום ו
וואו לא לשדר אתה כל כך המום ו
אל תשכח ממש רגוע לא ישר כנס בבום
שקט מדברים עכשיו על פיל בחדר
היי יש פה כמה נסיונות מעבר מה לאלאלא
לא צריך לחפור עמוק בקבר
הגעת עד לפה עכשיו שחרר- שחרר כבר גבר

("אמר הפנס: "כולי מוצף אור)
שמעתי כל הזמן מה את אומרת
בחרתי לעשות את זה אחרת
עכשיו כל האמת שלי מתערערת
ואני מוצף (אור!)
ומה אני רואה מפה מגיע
צריך כבר להחליף תבטריה
לקחת קצת אחורה לקום ולהודיע
אין לי רגע דל

כל פעם שאני בפנים
מנסה לבנות את המסלול שלי להגשים
וכל פעם שאני בחוץ
איכשהו לכל דבר גרוע יש תירוץ
זה רצף של מחשבות
שתמיד עושה לי לבכות
מוקף בזכרונות, ועוד מליון חומות
ושוב באמצע- את
אני בסדר כשאני חותך סלט אבל
תתן לי לטגן אני שורף את המחבת
אין דעות קדומות, אין אחורה
אין יותר שלי, אתר אגורה
להוציא הכל מהמגירה לפתוח ג'ורה
ואני הבן זונה שגילה את זה קודם
אי אפשר לקחת זאב ולשים עליו
אודם- לקרוא לזה סבתא
קראתי לך, ותראה איך הסתובבת

מה נהיה ממך? זנב בין הרגליים, אוכל עוגת הבית
?ומפורר על כל הרהיטים
אני יודע שאולי תה לא שם לב אבל
אחי נראה לי שאתה צריך לשירותים
וזה צעד חסר תקדים
לתת אוויר לכל מה שצריך להנשים
ולדבר לעצמך בגוף שני
כי רק עליי אני יכול להערים
מזיז הרים כמו שקורא ספרים
שזה בגדול אחת לחצי שנה
בהקשר של ספר לא כזה מרשים
ובהקשר של הר וואלה זה בן זונה
ואם המטרה זה להשקיע בליצור צורה
זה לא ריצה קצרה ממשיך לכתוב שירה
ולפעמים לקחת הפסקה
שכחתי שהדרך ארוכה

("אמר הפנס: "כולי מוצף אור)
שמעתי כל הזמן מה את אומרת
בחרתי לעשות את זה אחרת
עכשיו כל האמת שלי מתערערת
ואני מוצף (אור!)
ומה אני רואה מפה מגיע
צריך כבר להחליף תבטריה
לקחת קצת אחורה לקום ולהודיע
אין לי רגע דל

Augenblick der Ruhe

Sie alle sagen mir, niemand
kann es so machen wie du und du,
vergiss nicht, dass du nicht die Welt bist.
Vielleicht bist du nicht Schuld.
Ich stecke schon tief im Schlamm,
ein riesiges, endloses Loch, das alles einsaugt,
wie Spaghetti in den Mund eines Kindes.
Wisch dir die Soße ab und lern, wie man isst.
Das Leben hat mich gelehrt, dass nichts ist und
es ist sehr wahrscheinlich, dass man mit einem schiefen Blick einen Stich bekommt und
Wow, verstell dich nicht, du bist so schockiert und
vergiss nicht, ganz ruhig, nicht gleich mit der Tür ins Haus fallen.
Ruhe, wir sprechen jetzt über den Elefanten im Raum.
Hey, hier gibt es ein paar Versuche, darüber hinwegzukommen, was ist los?
Man muss nicht tief im Grab graben.
Du bist bis hierher gekommen, jetzt lass los - lass endlich los, Mann.

("Sagte die Laterne: "Ich bin voller Licht")
Ich habe die ganze Zeit gehört, was du sagst.
Ich habe mich entschieden, es anders zu machen.
Jetzt gerät meine ganze Wahrheit ins Wanken
und ich bin voller (Licht!).
Und was ich von hier aus sehe, kommt.
Ich muss die Batterie wechseln.
Einen Schritt zurücktreten, aufstehen und verkünden:
Ich habe keine freie Minute.

Jedes Mal, wenn ich drinnen bin,
versuche ich, meinen Weg zu bauen, um meine Träume zu verwirklichen,
und jedes Mal, wenn ich draußen bin,
gibt es irgendwie für alles Schlechte eine Ausrede.
Es ist eine Kette von Gedanken,
die mich immer zum Weinen bringt.
Umgeben von Erinnerungen und einer Million Mauern
und wieder mittendrin - du.
Mir geht es gut, wenn ich Salat schneide, aber
lass mich braten, ich verbrenne die Pfanne.
Keine Vorurteile, kein Zurück,
nichts mehr von mir, Website gespeichert.
Alles aus der Schublade holen, den Mund aufmachen
und ich bin der Hurensohn, der es zuerst entdeckt hat.
Man kann keinen Wolf nehmen und ihn anziehen
Lippenstift - und es Oma nennen.
Ich habe dich gerufen, und sieh, wie du dich umgedreht hast.

Was ist aus dir geworden? Schwanz eingeklemmt, isst selbstgebackenen Kuchen
und krümelt auf allen Möbeln?
Ich weiß, dass du es vielleicht nicht bemerkst, aber
Bruder, ich glaube, du musst mal auf die Toilette.
Und das ist ein beispielloser Schritt,
alles zu belüften, was beatmet werden muss,
und mit sich selbst in der zweiten Person zu sprechen,
denn nur mich selbst kann ich austricksen.
Versetzt Berge, wie er Bücher liest,
was im Großen und Ganzen alle sechs Monate vorkommt.
Im Zusammenhang mit einem Buch nicht so beeindruckend,
aber im Zusammenhang mit einem Berg, wow, das ist verdammt nochmal was.
Und wenn das Ziel darin besteht, zu investieren, um eine Form zu schaffen,
ist es kein kurzer Lauf, ich schreibe weiterhin Gedichte
und mache manchmal eine Pause.
Ich habe vergessen, dass der Weg lang ist.

("Sagte die Laterne: "Ich bin voller Licht")
Ich habe die ganze Zeit gehört, was du sagst.
Ich habe mich entschieden, es anders zu machen.
Jetzt gerät meine ganze Wahrheit ins Wanken
und ich bin voller (Licht!).
Und was ich von hier aus sehe, kommt.
Ich muss die Batterie wechseln.
Einen Schritt zurücktreten, aufstehen und verkünden:
Ich habe keine freie Minute.