Текст и перевод песни אלון עדר ולהקה - פרה זה פרה זה פרה

פרה זה פרה זה פרה

יובל ג'וב הרגיל מבקר מסעדות
הוא אכל באמת כבר את כל המנות
אצל שמעון מרקים ביועזר ת'סטייק
גם לשניצל בבתיה נקודות כבר חילק
הוא פותח שולחן ושותה עוד בקבוק
החיים מסתתרים בין פינוק לפינוק

יובל ג'וב הרגיל בוחן ת'לכלוך
ושומר על פרופיל לגמרי נמוך
בצלחת העגל נימוח וחמוד
את העט הוא מסתיר לא לצאת החשוד
הוא נותן קבלה וקריצה למטבח
שירגישו לרגע שטמן להם פח

ביסק סרטנים ובטן חזיר
ארנבת שלמה וטראפל מריר
הוא פותח ת'לפטופ כותב ומטיף
איך אין גישה לנכים? ואפריטיף?
הוא טעם כבר הכול והאדישות
הופכת גורמה מעניין לפשוט

הוא מזמין חברים שלו מפעם
שיוסיפו קצת אור על בלוטות הטעם
וכשהם מתרגשים שהאוכל חינם
הוא מחייך בנימוס, בפנים הוא נרדם
הוא צולל אל עצמו איזו שגרה
פרה זה פרה זה פרה זה פרה

אז בערב אחד הוא יושב וחושב
האם יש פה עניין והאם יש בו לב
ומאיפה הגיעה לו התאווה
הרי הוא כמה דורות אחרי אדם וחווה
הוא עובר עם עצמו מה לא טעם
ומגיע מהר לבשר האדם

אז בגוגל תמונות שם על גוף האדם
אך האם יש בו אומץ האם יש לו דם
טוב, יובל ג'וב הרגיל הוא כבר ילד גדול
הוא אכל כבר הכול ולא מאתמול
העט יתעד הסיפור יסופר
הגוף למדע הפנים למחר

אז יובל ג'וב הרגיל מכין ת'שולחן
ושולף בלי לחשוב וויסקי סקוטי ישן
כך עם מוזיקה קלאסית ואור מעומעם
טמפרטורת החדר, זה לא קר ולא חם
הוא לוקח אוויר, מכין את העט
זה הטור המושלם, הוא מגיע כעת

הוא מתחיל מהתנוך ואוכל עם שקדים
איברים ביולוגים די נחותים
אך מופתע "באמת, זה טעם מורכב
כמו החיבור בין הקיץ לסתיו"
הוא מחליט שילך עוד צעד נוסף
את הבטן חותך עם סכין המטבח

הוא מכניס את היד לכיס המרה
הכבד והטחול יוצאים בשירה
והוויסקי בינתיים איבד את הערך
הוא מוזג לעצמו מהמים בברך
"טעמים מוכרים אבל יופי של טוויסט"
הוא כותב עם העט ומחזיר אל הכיס

הוא שולף ת'לבלב "זאת צורה של אגס
בדיוק מה שחשבתי, רירי אבל גס"
הוא מניח כליה על מצע של שיער
הוא הפסל המרכיבים הם חימר
הוא מעט התעייף וקשה לעכל
העט עוד כותב כשיובל ג'וב נופל

ומהרצפה את עין ימין
הוא לועס ויורק ת'רשתית כמו גלעין
הוא מאוד מסוחרר מדם ובשר
"גופי הוא שדה ואני האיכר"
הוא מרגיש, בהחלט, הוא בדרך לישון
אז יובל ג'וב הרגיל חותך ת'לשון

העט עוד כותב אך הטעם מוגבל
"אני לא האמנתי שאני מסוגל"
והיד נעצרת בזמן המשפט
יום שישי, לא הרבה לפני השבת
הוא עייף וכואב אך היצר תאב
אז יובל ג'וב הרגיל תופס את הלב

בעלייה כשעבר את הקוץ
ישו, אברון ודן בן-אמוץ
מקבלים את פניו כשמעל מתנגן
החלק השני בתשיעית של שופן
יובל ג'וב הרגיל, עשית את זה
ביקורת על אוכל ברמת מחזה

יובל ג'וב הרגיל מבקר מסעדות
הוא אכל באמת כבר את כל המנות
לה לה לה לה לה לה לה...
פרה זה פרה זה פרה זה פרה זה פרה זה פרה זה פרה

Cow is cow is cow is cow

Yubal's usual job is Restaurant Reviewer
He really has eaten every dish there
At Shimon's soups, at Yoezer's Steak
He distributed points for the schnitzel at Batya's
He opens a table and pours another bottle
Life hides between delicacies

Yubal's usual job is to test the dirt
And to keep an entirely low profile
On his plate the veal is tender and delightful
He hides his pen to not appear a suspect
He gives a receipt and winks to the kitchen
To make it feel, for a moment, he was playing a joke on them

Crayfish Bisque and pork belly
A whole rabbit and a bitter truffle
He opens his laptop, writes and preaches
How is there no accessibility for the disabled and no aperitif?
He has tasted everything already and the indifference
Turns an interesting gourmet into something simple

He invites some of his old friends
To shed some light on his taste buds
And when they are excited that the food is free
He smiles politely, but deep inside he is dozing off
He dives deep into himself, what a routine
Cow is cow is cow is cow

So one evening, he sits and thinks
If there is something of interest here and if he has the heart to do it
And where his appetite comes from
After all, he is many generations after Adam and Eve
He goes over what he has not tasted
And quickly arrives at the Human Meat

So in Google Images, there he is looking at the human body
But does he have the courage, does he have the blood
Well, darling Yubal is already a big boy
He has already eaten everything, not just since yesterday
The pen will record, the story will be told
The body for science, the mind for tomorrow

So Yubal, my love, prepares the table
And pulls out an old Scottish Whiskey without thinking
Thus with classic music and dim light
Room temperature, neither too cold nor too warm
He takes a breath, as he readies his pen
This is the perfect column, he reaches now

He starts from the pinna and eats it with almonds
Biological organs rather inferior
But surprisingly "Really, this is a complex flavor
Like the connection between summer and autumn"
He decides to go one step further
And cuts the stomach with his kitchen knife

He puts his hand into his gall bladder
The liver and the spleen emerge in song
And the Whiskey by now has lost its value
He pours himself some water from his knee
"Familiar flavors but a beautiful twist"
He writes with his pen and returns it to his pocket

He pulls out the pancreas, "This is in the shape of a pear
Exactly what I thought, slimy but thick"
He places a kidney on a bed of hair
He is a sculptor, the ingredients are clay
He is a bit tired and it's hard to swallow
The pen is still writing when my darling Yubal falls over

And from the floor, the right eye
He chews it and spits out the retina like a seed
He's very dizzy from all the blood and flesh
"My body is a field and I am the farmer"
He feels, absolutely, he is on his way to sleep
So my darling Yubal cuts the tongue

The pen is still writing but the taste is limited
"I couldn't believe I was capable of that"
And his hand stops in the middle of the sentence
Friday, not long before the Sabbath
He is tired and in pain but his instinct is hungry
So my darling Yubal grabs his heart

Ascending when he passed the thorn
Jesus, organ, and Dan Ben-Amots
Welcome him as above plays
The second part in Chopin's Ninth
My darling Yubal, you've done it
Restaurant review on the level of a play

Yubal's usual job is Restaurant Reviewer
He really has eaten every dish there
La la la la la la la...
Cow is cow is cow is cow is cow is cow is cow