סולמות ונחשים - אליעד פרץ перевод на немецкий

סולמות ונחשים

החדר מפוזר
זה חוזר אליי כשאין לי משהו להאחז בו
הבית מתרחק לי
אני ממשיך לחפש קרוב
ניסיתי לא עזר
הבנתי, סך-הכל הכל זה ביישנות ואגו
חיוך שכבר נשבר ממנו
ואז כל כך קשה לחשוב
מי אני מאיפה באתי איפה אני הולך
אה, לכל מקום שרע לי בו
למטה זה דועך
אני לא מרגיש בכלל
מי זה אליעד או מי דופק לי על הגב
או מי מחזיק ביד סכין מחכה שיצעקו "עכשיו"
די
אז פתאום אני שר
עם הדמעות כי זה מה שידליק לי אור בחושך
אני לא יוצא היום מפה
סגרתי את התריסים
זה לא מגיע לי
רק כשאני נפצע אני רואה את כל העומק
סירה טבועה בים
אני לא מדבר במעשים
מי אני מאיפה באתי איפה אני הולך
אה, לכל מקום שרע לי בו
למטה זה דועך
אני לא מרגיש בכלל
מי זה אליעד או מי דופק לי על הגב
או מי מחזיק ביד סכין מחכה שיצעקו "עכשיו"
די
די
זה לא מרגיש אני
תמיד הבינוני
אנונימי אני
אני לא מי שאני רוצה להיות עכשיו
ואל תגידו זה עובר
שאלתי "אם פגעתי בעצמי
בפני מי אני אצטרך להצטער?"
פשוט סליחה כבר לא עוזרת
אם כל זה חוזר
הפלסטר התייבש לי
והפצע משקר
מה לי ולכל זה?
אני הולך
השמיים מקיפים אותי במעגל
כשכל מה שביקשתי זה שיהיה יותר קל
אני רק אומר מילה וכבר מרגיש בלתי נסבל
אני אשב לשתוק עכשיו
איך אני מוותר אחרי כל מה שכבר עשיתי?
מאיפה מנמיכים את הרעשים שמשגעים אותי
איפה נפטרים מרגשות מעורבים מסולמות ונחשים
אני לא בטוח שרציתי

Schlangen und Leitern

Das Zimmer ist unordentlich
Es kommt zu mir zurück, wenn ich nichts habe, woran ich mich festhalten kann
Das Zuhause entfernt sich von mir
Ich suche weiter in der Nähe
Ich habe es versucht, es hat nicht geholfen
Ich habe verstanden, alles in allem ist es nur Schüchternheit und Ego
Ein Lächeln, das schon zerbrochen ist
Und dann ist es so schwer zu denken
Wer bin ich, woher komme ich, wohin gehe ich
Ah, zu jedem Ort, an dem es mir schlecht geht
Unten verblasst es
Ich fühle überhaupt nichts
Wer ist Eliad oder wer klopft mir auf den Rücken
Oder wer hält ein Messer in der Hand und wartet darauf, dass sie "Jetzt" schreien
Genug
Also plötzlich singe ich
Mit den Tränen, weil das ein Licht in meiner Dunkelheit entzünden wird
Ich gehe heute nicht von hier weg
Ich habe die Jalousien geschlossen
Ich verdiene das nicht
Nur wenn ich verletzt bin, sehe ich die ganze Tiefe
Ein gesunkenes Boot im Meer
Ich rede nicht in Taten
Wer bin ich, woher komme ich, wohin gehe ich
Ah, zu jedem Ort, an dem es mir schlecht geht
Unten verblasst es
Ich fühle überhaupt nichts
Wer ist Eliad oder wer klopft mir auf den Rücken
Oder wer hält ein Messer in der Hand und wartet darauf, dass sie "Jetzt" schreien
Genug
Genug
Es fühlt sich nicht nach mir an
Immer der Durchschnittliche
Anonym bin ich
Ich bin nicht der, der ich jetzt sein möchte
Und sag nicht, dass es vorübergeht
Ich fragte: "Wenn ich mich selbst verletzt habe,
vor wem muss ich mich dann entschuldigen?"
Ein einfaches "Entschuldigung" hilft nicht mehr
Wenn das alles wiederkommt
Das Pflaster ist ausgetrocknet
Und die Wunde lügt
Was habe ich damit zu tun?
Ich gehe
Der Himmel umgibt mich im Kreis
Wenn alles, was ich wollte, war, dass es einfacher wird
Ich sage nur ein Wort und fühle mich schon unerträglich
Ich werde jetzt sitzen und schweigen
Wie kann ich aufgeben, nach allem, was ich schon getan habe?
Woher reduziert man die Geräusche, die mich verrückt machen?
Wo wird man gemischte Gefühle, Schlangen und Leitern los?
Ich bin mir nicht sicher, ob ich das wollte