התפילה הגדולה - אסתר שמיר перевод на немецкий

התפילה הגדולה

אני חיה בתוך אשליה וסוד, בתוך עולם של חלומות
בתוך מילים ואותיות גדולות, שבונות סביבי חומות
אני חיה בתוך עולם שבוי, בין קירות של מחשבה
נשאבת מתוך מקור חיי, שוכחת פעימה של אהבה
ואיך אתה יכול לראות עמוק, אל מעבר לליבי ודעתי
שירה נשמעת מרחוק רחוק, אולי היא תשחרר אותי
מרחוק
הלוואי וכל האנשים
באשר הם נמצאים
יוכלו להיות מאושרים
יזכו להיות חופשיים

אות ואות יצרו מילה, אמר אלוהים ונברא כל מפעלו
במילה אמר "יהי אדם", במילה שנייה נוצר סבלו
גם מילותי הפכו להוויה להזיה, ורצונותי הפכו להיות כמו סוהר
אמרת "תוותרי על אחיזה, תתפללי ואז תראי בהיר יותר"
תתפללי

הלוואי וכל האנשים
באשר הם נמצאים
יוכלו להיות מאושרים
יזכו להיות חופשיים
וכל מחשבותי, כל מילותי, כל מעשי בעולם
מי ייתן, מי ייתן, יביאו קץ לסבלם

חיזרו מילים אל תוהו ובוהו, והדמויות שנלכדו שיחזרו אל מקורן
שיחזרו האשליות אל עולמן שישאלו:"אולי מישהו שכח אותנו כאן?"
שיתגלה האור מתוך מסך והחומות שיתאיידו ויהפכו שקופות
אני כל כך רוצה לראות את האמת, את האלוהים, את האור בזיו פניך היפות
אני אשיר

הלוואי וכל האנשים
באשר הם נמצאים
יוכלו להיות מאושרים
יזכו להיות חופשיים
הלוואי.

Das große Gebet

Ich lebe in einer Illusion und einem Geheimnis, in einer Welt der Träume
In großen Worten und Buchstaben, die Mauern um mich bauen
Ich lebe in einer gefangenen Welt, zwischen Wänden des Denkens
Werde aus der Quelle meines Lebens gesogen, vergesse den Pulsschlag der Liebe
Und wie kannst du so tief blicken, jenseits meines Herzens und meines Verstandes
Ein Lied erklingt von weit her, vielleicht befreit es mich
Von weit her
Ich wünschte, alle Menschen
Wo immer sie auch sind
Könnten glücklich sein
Würden frei sein dürfen

Buchstabe um Buchstabe schuf ein Wort, sprach Gott, und sein ganzes Werk entstand
Mit einem Wort sagte er "Es werde Mensch", mit einem zweiten Wort entstand sein Leid
Auch meine Worte wurden zur Existenz, zur Halluzination, und meine Wünsche wurden wie ein Kerkermeister
Du sagtest: "Gib das Festhalten auf, bete, und dann wirst du klarer sehen"
Bete

Ich wünschte, alle Menschen
Wo immer sie auch sind
Könnten glücklich sein
Würden frei sein dürfen
Und all meine Gedanken, all meine Worte, all meine Taten in der Welt
Mögen sie, mögen sie, ihrem Leid ein Ende setzen

Kehrt zurück, Worte, ins Chaos, und die gefangenen Gestalten, mögen sie zu ihrem Ursprung zurückkehren
Mögen die Illusionen in ihre Welt zurückkehren, mögen sie fragen: "Hat uns hier vielleicht jemand vergessen?"
Möge sich das Licht aus dem Schleier enthüllen und die Mauern sich auflösen und durchsichtig werden
Ich möchte so sehr die Wahrheit sehen, Gott, das Licht in deinem schönen Antlitz
Ich werde singen

Ich wünschte, alle Menschen
Wo immer sie auch sind
Könnten glücklich sein
Würden frei sein dürfen
Ich wünschte.