Текст и перевод песни Arik Einstein - לא פעם בקיץ

לא פעם בקיץ

לא פעם בקיץ, עם רדת היום
לאור השקיעה הדועך
הלכתי אלייך ועת ארוכה
הקשבתי לקול זמרתך

קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי

וחי בי הזכר הזה הנוהר
השקט הזה והרוך
ומתק העצב אשר זמרתך
ידעה על הנפש לנסוך

קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי

ויש כי נדמה לי, עם רדת היום
בשלוט בי תוגת דמדומים
עדיין כקדם קולטת אוזני
הלחן ההוא התמים

קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי

ואני בו שרוי ערירי

Not once in summer

Not once in summer, as the day falls
In the fading light of the sunset
I walked to you and for a long time
Listened to the sound of your singing

Small and humble is my room
And I dwell in it desolate
Small and humble is my room
And I dwell in it desolate

And in me lives the luminous memory
Of that quiet and tender
And sweetly sad air that your song
Knew how to instil in the soul

Small and humble is my room
And I dwell in it desolate
Small and humble is my room
And I dwell in it desolate

And there are times when it seems to me, as the day falls
When the melancholy of twilight reigns in me
That still, as before, my ear catches
That innocent melody

Small and humble is my room
And I dwell in it desolate
Small and humble is my room
And I dwell in it desolate

And I dwell in it desolate