Текст и перевод песни Arik Einstein - לא פעם בקיץ

לא פעם בקיץ

לא פעם בקיץ, עם רדת היום
לאור השקיעה הדועך
הלכתי אלייך ועת ארוכה
הקשבתי לקול זמרתך

קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי

וחי בי הזכר הזה הנוהר
השקט הזה והרוך
ומתק העצב אשר זמרתך
ידעה על הנפש לנסוך

קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי

ויש כי נדמה לי, עם רדת היום
בשלוט בי תוגת דמדומים
עדיין כקדם קולטת אוזני
הלחן ההוא התמים

קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי
קטן הוא ודל הוא חדרי
ואני בו שרוי ערירי

ואני בו שרוי ערירי

Не раз летом

Не раз летом, с наступлением вечера
В свете угасающего заката
Я шел к тебе и долгое время
Слушал звук твоего пения

Маленькая и бедная моя комната
И я в ней нахожусь в одиночестве
Маленькая и бедная моя комната
И я в ней нахожусь в одиночестве

И живет во мне это светлое воспоминание
Эта тишина и нежность
И сладость печали, которую твое пение
Умело излить на мою душу

Маленькая и бедная моя комната
И я в ней нахожусь в одиночестве
Маленькая и бедная моя комната
И я в ней нахожусь в одиночестве

И иногда мне кажется, с наступлением вечера
Когда мной овладевает сумеречная грусть
Все еще, как прежде, мое ухо слышит
Ту невинную мелодию

Маленькая и бедная моя комната
И я в ней нахожусь в одиночестве
Маленькая и бедная моя комната
И я в ней нахожусь в одиночестве

И я в ней нахожусь в одиночестве