אברהם ושרה - פוזי - רימאסטרינג - Arik Einstein перевод на немецкий

אברהם ושרה - פוזי - רימאסטרינג

אבריימל, מתי יהיה לנו בן, הן אנו זוג בא בימים
כל אישה בגילי הרתה לפחות שמונה עשרה פעמים
אברהם מחייך ושותק, מוצץ מקטרתו בכל פה
בטחון, זוגתי, ברצות אלוהים אפילו מטאטא יורה

אבריימל, כל לילה שומעת אני,שרי מתייפח מרה
הגר הן אינה אלא רק אמתך, אני אשתך הכשרה
אברהם מחייך ושותק, מוצץ מקטרתו בכל פה
בטחון, זוגתי, ברצות אלוהים אפילו מטאטא יורה

עתים לי נדמה הכוכב בשמשה נשמת ילדנו כולא
היא נעה ונדה ואין מנוחה תוך רוח וגשם וצל
אברהם מחייך ושותק, מוצץ מקטרתו בכל פה
בטחון, זוגתי, ברצות אלוהים אפילו מטאטא יורה

אבריימל בטחון

בטחון

בראותי לפעמים איך בשמש, בחום, משחק לו בנה של הגר
אני מלטפת ראשו הקטן, ידי בה יגון כה מוזר
אברהם מחייך ושותק, מוצץ מקטרתו בכל פה
בטחון, זוגתי, ברצות אלוהים אפילו מטאטא יורה

ואת הילד אקח בחיקי, נבון חיוכו ונלבב

Abraham und Sarah - Pozi - Remastering

Avreimel, wann werden wir einen Sohn haben, sind wir doch ein Paar in vorgerückten Jahren
Jede Frau in meinem Alter war mindestens achtzehn Mal schwanger
Abraham lächelt und schweigt, zieht genüsslich an seiner Pfeife
Vertrau nur, meine Gattin, wenn Gott will, schießt sogar ein Besen

Avreimel, jede Nacht höre ich mein bitteres Schluchzen
Hagar ist doch nur deine Magd, ich bin deine rechtmäßige Frau
Abraham lächelt und schweigt, zieht genüsslich an seiner Pfeife
Vertrau nur, meine Gattin, wenn Gott will, schießt sogar ein Besen

Manchmal scheint es mir, der Stern in der Fensterscheibe hält die Seele unseres Kindes gefangen
Sie bewegt sich und wandert und findet keine Ruhe inmitten von Wind und Regen und Schatten
Abraham lächelt und schweigt, zieht genüsslich an seiner Pfeife
Vertrau nur, meine Gattin, wenn Gott will, schießt sogar ein Besen

Avreimel, Vertrauen...

Vertrauen!

Wenn ich manchmal sehe, wie in der Sonne, in der Hitze, Hagars Sohn spielt,
streichle ich seinen kleinen Kopf, und meine Hand erfüllt dabei solch seltsamer Kummer
Abraham lächelt und schweigt, zieht genüsslich an seiner Pfeife
Vertrau nur, meine Gattin, wenn Gott will, schießt sogar ein Besen

Und das Kind nehme ich in meinen Schoß, sein Lächeln ist klug und herzlich