Текст и перевод песни ארקדי דוכין - הוא לא ידע את שמה

הוא לא ידע את שמה

הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע,
הרוח מן הים את השיחים ליטף,
ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה,
וצמתה ירדה ירוד מן הכתף.

הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא
ואת פניו נשקו גם רוח, גם חמה.
אבל בחניה לילית אחת נוכח הוא -
נוכח הוא כי שכח לשאול אותה לשמה.

הוא לא ידע את שמה,
אבל אותה צמה
הלכה עמו לאורך כל הדרך,
והוא ידע, יש יום
בו יפגשו פתאום,
עם שחר של טללים או שמש ערב.

הקיץ השני החליף גוונים וצבע,
פטרול סיור חזר מלילה של סיון
מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע
והיא חיכתה חיכתה לו בחלוק לבן.

והוא שאל "האם?", והיא ענתה "זוכרת"
וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה.

הוא לא ידע את שמה...

He Didn't Know Her Name

One day he walked on the road to Beersheba,
The wind from the sea caressed the bushes,
She turned her head by an old tree,
And her braid fell down from her shoulder.

The battalion continued to march, and with the battalion he walked
And his face was kissed by both wind and sun.
But at one night's rest he realized -
Realized that he forgot to ask her name.

He didn't know her name,
But that braid
Walked with him all the way,
And he knew, there would be a day
When they would meet suddenly,
With the dawn of dewdrops or the evening sun.

The second summer changed its colors and hues,
A patrol returned from a night of Sivan
The ambulance rushed on the road to Beersheba
And she waited for him in a white gown.

And he asked "Do you?", and she answered "I remember"
And so they talked for hours, no one knew what about
And when he left without returning and she remained pale,
She remembered that he forgot to ask her name.

He didn't know her name...